בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Mindfulness

תוהה-תועה, כאן בכלוב.
לפני 3 שעות. 9 באוג׳ 2020, 2:05

 

אחרי ערב בו לא נעתרתי לאיש

השולט בדימוס - הזמין לתה,

אפילו בלי חיבוק

ואחר, הזמין לסרט אצלו בבית,

ושלישי, לסיעור מוחות באיזה עניין

 

ואני נשארתי בכאב, וברעב

ובכמיהה ובגעגוע ובנאמנות

לדבר מה,

שאיני יודעת  לקרוא לו בשם -

לבד.

 

 

לפני 7 שעות. 8 באוג׳ 2020, 22:06

 

טבלתי

ואז טבעתי

תחילה במקווה

אחר כך בים התקוות

הבלתי ממומשות

הנקוות כעת -

בעיניים.

 

לפני יום. 7 באוג׳ 2020, 13:54

 

כאבים איומים,

לא רק בגוף,

 

ובנפש בהולה של תינוקת

הרואה דבר מה לראשונה,

אני תוהה איך, איך אאסוף

את רסיסי מה שאני

נוכח כל מה שאירע בי, בינינו

ואמשיך הלאה...

 

ובשביל מה

ולאן

לפני יום. 7 באוג׳ 2020, 10:16

 

כמו שראוי לו לגבר להתעטף בטלית,
כך אני מתעטפת - בגבר :
בכוונה, בדבקות, בנואשות ...
גם אני, כמותו, ספק אוחזת
ספק נאחזת - בארבע כנפות,
גם אני אז, "בצל כנפיך יחסיון"*,
גם אני, מכוחן, פורשת כנף,
כדי שלא ליפול, אל התהום
הארוכה, העמוקה -
שבעיניי.

 

***************************************

 

*"מה יקר אלוהים חסדך ובני אדם בצל כנפיך יחסיון" (תהילים לו, ח)

לפני יומיים. 6 באוג׳ 2020, 16:39

 

האַיִן שלך

הרבה יותר מכאיב

מהזַיִן שלך.

 

 

לפני יומיים. 6 באוג׳ 2020, 9:05

 

כזאת שמייד עושה לי

גחליליות-כתומות-חמות

בגוף ובנפש.

 

בהלה וכמיהה,

פחד וגעגוע

נטרפים זה בזה...

 

בחמש, אחרי שלא צלחו

ניסיונותיי להירגע/להירדם

מחליטה לפרגן לעצמי (מדי)

ולקחת 3 כדורי שינה,

כדי שעוד אשן משהו...

 

מסתבר שזה לא מפריע לי להתעורר

שוב, קצת אחרי 8 בבוקר בבהלה

 

פארמה-אמה-לנפש-רפש,

 

קשה לתחזוקה

פאק.

 

 

 

 

 

לפני 3 ימים. 5 באוג׳ 2020, 19:03

כזה, שאולי יוציא אותי 'עויינת' ואולי יוציא

אותי בורה, או סתם תמימה לכתחילה ובכל זאת: 

 

הקטע הזה בכלוב/בבדס"מ

של נשלטות טוטאלית, והתמסרות,

וציות, וכניעה, ומוכנות ללכת עד הקצה 

ונכונות לספוג ונחישות להצליח

ודבקות לעשות כדברו,

לעשות 'רצונך כרצונו' * -

זה, על פניו נראה לי קיים,

מצוי, אפילו שכיח...

 

אלא שהכוכבית הזאת הקטנה

שהבטיחו הזקנים שבאה בצד זה,

של ה'אפטר קייר', ופרישת הכנף

והדאגה והאחריות, והמחוייבות

לאותה שהפקידה את גופה

ונפשה בידי אחר -

 

זה כנראה החלק הבדוי...

הפנטזיונרי-פרוורטי,

הא?

 

פשוט טרם נתקלתי.

 

****************************************

*מסכת אבות ב, ד : הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. 

 

 

לפני 4 ימים. 4 באוג׳ 2020, 21:46

 

תהרוג אותי הרשמיות הזו' -

כתבת לי...

 

ומייד עבר לי בראש,

שאותי לא הורגת רשמיות

ואולי אפילו לא געגוע מכלה

אבל מה שקטלני לי כמו

ראונדאפ לצמח בר - זו ציניות

 

ומה לעשות, שכאשר ה'מָטֶרְיָה'

ממנה עשויה נַפְשֵׁךְ

סמיכה וחמה כמו לבה של הר געש

כל דבר לְיָדֵךְ - קריר מדי,

והציניות , בכל, אורבת לָךְ

נונשלנטית, אוורירית, וקטלנית.

 

 

 

לפני 4 ימים. 4 באוג׳ 2020, 15:15

 

כשאני אומרת קריאת שמע

אני מקבלת עליי עול מלכות שמיים

כשאתה מפשק ובועל אותי

אני מקבלת עליי עול מלכותך.

 

קריאת שמע שעל המיטה,

כריעת שמע שעל המיטה,

או בכל תנוחה ש... 'ואהבת'**.

 

****************************************

* א"ר אבא אמר שמואל: שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו, והללו אומרים הלכה כמותנו, יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל (עירובין יג ע"ב).

 

** ו אָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖             וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ: (דברים פרק ו פסוק ה)

 

 

לפני 4 ימים. 4 באוג׳ 2020, 14:25

 

דווקא המילים הכי עוטפות שלו :

'את יודעת שתמיד יש לך פה פינה'

טרפו לי מחדש את הלב בבהלה...

 

פתאום זה נפל עליי שוב -

מה הותרתי מאחור

בעצם החיבור איתו

ואיך במובן מסויים, בהיתלשי ממנו,

אני נותרת ערום ועריה

חסרת כל, חסרת קול

שיוכל להסביר, איך החיים 

שהיו בלתי אפשריים עוד קודם,

מתחילים עכשיו מנקודה

קשה עד בלתי אפשרית - עוד יותר.