כל מה שתלוי מתייבש ונופל

את שוכבת על הגב, חוץ מתחתונים, אינך לובשת מאומה.

ואני מסתכל על יצירת האומנות שהצלחתי להביא הביתה על מיטתי.

אני מסתכל מבט בוחן

את קשורה בידיים, ברגליים, וגם עינייך מכוסות.

אני רק רואה אותך נושמת, מצד אחד רגועה ורפויה, ומצד שני מתוחה.

אני מתקרב אלייך, נושם את הריח שלך, ומתחיל לנשוף לך בעורף.

מתחיל להעביר אצבעות.... על הירך, על חזה, על הבטן.

את מתנשפת בכבדות, מנסה לעמוד בקצב ההתרגשות.

פולטת שאת רוצה לגמור....

אני עוצר, ונותן לך פקודה להתלבש, ושולח לך אותך הביתה.

למרות שזה אחד הסרטים האהובים עליי (ככה , סרטי חננות של סרטי מלחמת הכוכבים וחזרה לעתיד.... זה מה שאנחנו אוהבים...).

לא באתי כאן לדבר על הסרט.

אלה על הנקודה שבה צצים לנו הזיכרונות, הטובים וגם הפחות טובים.

אלו הטובים, יש לנו רצון עז לחזור עליהם, לחוות אותם שוב, איזה סשן טוב שעשיתי עם נשלטת שבטח כבר שכחתי את שמה ומאיפה הכרנו....

אלו הפחות טובים, יש לנו רצון עז לחזור ולתקן את החוויה.....

אני? אני פשוט רוצה אחת שתרצה לחוות איתי זיכרונות חדשים ..... חוויות וניסיונות גופניים , ולשפר את הזיכרונות הקודמים על ידי הקמה של חדשים....

היש כזו בקהל?

את מחכה לי בדירה שלך.

אני מגיע, באמצע יום עבודה בין ישיבות.

את כבר מראש ללא הבגדים.

את יודעת מה מראש את צריכה לעשות

את לוקחת את היד ועושה עם האצבעות כמו טבעת.

אני מתפשט, מוציא את המלוא גבריותי

מכניס אותו בתוך טבעות האצבעות שיצרת רק עבורי

ומתחיל לזיין לך את האצבעות

את עוטפת אותי, נותנת לי לזיין לך את היד

מתקרבת אליו, מלקקת תוך כדי הזיון. 

ונותנת לי לפרוק את מטעני על הידיים שלך, הפנים והחזה.

נהיה לך עור ברווז..... 

את אומרת לי תודה אדוני, אני מתלבש וחוזר לעבודה וישיבה הבאה שלי.

בדרך שלחתי לך טקסט.

תודה שנתת לי לפרוק ..... עכשיו יש לי אנרגיה לשאר יום העבודה .

נתראה בערב..... נדאג לך....

שלחת לי בחזרה - לכבוד הוא לי אדוני...

את תמיד יודעת מה אני רוצה.

רק למבינות בלבד.... והלוואי שזה פעם גם ייצא....

נכון, אנחנו הגברים לפעמים עובדים על האוטומט וה"הסתער".

ונכון שהדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו לפעמים זה חדירה, מציצה, וגמירה.

אבל אני אוהב את הלפני והאחרי (כתבתי על האחרי רבות).

החלום שלי זה להיות סבלני ושהצד השני יהיה כזה.

להתנשק ארוכות, גופינו ערום. מתנשקים בצוואר, ומתרכזים באמת אחד בשנייה. לא באיברים המיניים אלה מה שמסביבם.

אני אוהב שמתמקדים אצלי בדיוק במפשעה, בין הביצים לשוק הרגל. ומנשקים שם - זה מטריף אותי.

אני אוהב להתמקד רבות הפעמים בבטן, ומתחת לחזה, להתנחל שם. לגרום לחושים להתעורר.

זה נכון שמד המדד לפתיחת החושים אצלי זה ישבן, חזרה ותוכן שיחה. אבל אני חייב אם כבר נכנסנו למיטה, רגע אחד של חסר ומנוחה מהחיים, על ידי התרכזות בגוף המהמם שנמצא מולי.

זה נשמע מוזר?!

אז אני עם ציוד די מדהים, אוהב לצלם המון. זה לא מקצוע רק תחביב (יקר), אך בהחלט ממלא את הלב.

תמונה היא הזיכרון המוחשי הכי טוב שיהיה לנו. יותר מכל דבר אחר.

במבט מצולם אחד, יכולים לדעת איך את מרגישה ואולי גם על מה את חושבת.

להיות רומנטיים וסוריאלסטיים יחד.

ולא יצא לי עדיין לצלם מישהי , צילומים נועזים יותר (לא פורנו), באיכות גבוהה.

אז אם יש מישהי בקהל שרוצה בוק, אשמח לעשות , ולו רק כדי להתנסות לעשות את זה ממש טוב.

אשמח.

לא בונה על זה כאן באתר, ובכן זאת.... הלוואי....

כן אני אוהב גמירה, ואני לא הולך להתנצל על זה. ואחזור על המשפט הנדוש - כמו כל גבר, ברא אותנו האלוהים עם מוח אחד וזין אחד ורק כמות דם שמספיקה לאחד מהן.

אני אוהב לגמור, ואוהב לראות את הצד השני רועד בזרועותיי, לראות אותה משפריצה, אין יותר טוב מזה.

אבל בעצם יש. 

יותר מלגמור, אני אוהב את האחרי. 

אוהב שמתחבקים והמיצים מתערבבים, מצידי השפיך שלי, והשפיכה שלה, הזיעה של שנינו, 

הכיף שהיא עושה לי ביד, ואני גומר, והיא כולה מתמלאת בי, וממשיכה לגעת, ממשיכה לעלות ולרדת עם היד שלה.

כשאני יורד לה, והיא רועדת, ואני ממשיך לענות אותה בליקוקי לשון מחבקים , והיא מתחננת שאפסיק , מתענגת ומתענה בו זמנית.

כשאני חודר, ואני גומר, וממשיך לפמפמם אותה. והיא תופסת בישבני ומתהדקת עליי. וגונחת.

או כאשר אני גומר עליה והיא לוחשת לי איזה סוס גברי אני וכיף לה להרגיש אותי גומר.

שם, במקומות הפוסט גמירה - שם , אני רואה כוכבים...... 

הבעיה, שבזוגיות העבר שהיו לי - בין אם הן וניליות ובין אם לא, המקלחת הייתה המקום הראשון שהיו שולחים אותי לאחר שהכל יצא....

פשוט חוצפה....

חיי הגמירה.....

גשם כמו היום, ארומת גשם באוויר.

שני אנשים נפגשים.

יושבים בבית קפה, 

מדברים על הכל, בלי חשבון

מחליפים רשמים מיום ראשון.

ככה 2 זרים נפגשים,

מאיזה צ'ט ברקע שחור עם סוטים.

הסקרנות השתלטה על הפחד,

ולו רק לדבר על ספנק על התחת.

ולא רק הנושאים הרגילים,

אלה גם מדברים סתם על החיים,

מדברים על שטויות, על עבודה וקריירה.

ועל זיונים מציצות וגמירות באסמפיה.

מפנטזים יחד על סטיות ושגרות,

ומפנטזים על שגרה ללא מלחמות.

וכל אחד רוצה לגמור (את הקפה),

כדי להזמין עוד אחד כדי שהזמן ימשיך לרפא.

הוא מסתכל לה על החזה

ולא לא איכפת כי היא מדמיינת אותו כרופא.

זורמים כך באיזו פינה במקום נידח

איך החיים כאן אולי יחזרו במזרח.

וכך לאחר שעות ארוכות קמים

נותנים נשיקה וחיבוקים

ועדיין מדמיינים על זיונים

על אנחות וזרים ללא יריות.

הלוואי ואפגוש אחת וורבלית

שאוהבת לדבר ולסתום מתי שבא לי

אחת בעלת דיעות ומעשים

וראש כחול של זוג יונים ראשוניים.

ונמאס לי להמשיך בחרוזים

אז ברשותכן אלך לעשות ביד בשירותים.

מפנטז לי על 2 זרים בבית קפה.....

אני באמת בן אדם מסודר, עד ה7 באוקטובר, ומאז העולם קרס וגם הסדר שלי.....

להלן המודעה:

לחייל מילואים שלא היה בבית 3 חודשים בצורה מסודרת ומדחיק את הבלאגן.

דירה בת 3 חדרים , אמבטיה עם שירותים.

דרושה עוזרת, 

חובה:

שתסדר

תגהץ

תנקה 

ייתרון:

נסיון במסזים,

רצוי עם האפי אנדינג

ומחפשת להתמסר לאדון.

המלצות יתקבלו בברכה.

קורות חיים יש לשלוח בפרטי.

.

לקבל איזה חיבוק?

חיבוק אוהב כזה.... 

מנחם כזה... 

שמלטף את כל הגוף בלי להתנצל.... 

חיבוק נוגע שחודר לעצמות ומחמם.... 

חיבוק כזה שכל הידיים על החזה. הגוף נצמד מאחורה באופן מורגש.... 

הסנטר שלך נוגע ודוקר על הגב שלי אבל דקירה נעימה של איכפתיות.... 

וקול ששואל.... מה אני יכולה לעשות בשבילך היום אדוני?

זה כל מה שאני צריך..... 

בקשה מוגזמת? 

להיכנס לך לנפש, לראש, ולגוף. זאת תמיד הרגשה מטורפת של הצלחה, 

אנחנו הגברים נוצרנו בשביל דבר אחד בעולם הזה - לצוד.

לצוד את האוכל, לצוד את האישה. 

ובסופו של דבר, נתן לנו אלוהים דבר אחד שמחובר לנו לרגש  - הזין. 

קשה להכיל? עוד יותר קשה להודות. אבל זאת האמת.

הכי כיף לי זה להרגיש עליונות. לצוד, ולכבוש בחדירה את הצד השני - 

ולא , לא הכוונה רק לזיין לה את הצורה - אם כי זה אחד הדברים הכי כיפים עלי אדמות.....

אבל יותר מסתם לזיין לה את הצורה, זה לשמוע אותה אומרת לאחר שיחה, - אני שלך. בבקשה תעשה בי כרצונך.

המשפט הזה או הביטוי הזה , נתינת המפתח והאישור ממנה אליי, הוא הדבר שגורם לי לחיוך, הוא מה שגורם לי לקום לפעמים בבוקר ולחשוב - כזו אני רוצה.

תוסיפו מהבלוגים הקודמים שלי את נושא הפתיחות. והעולם כולו שלי, ואין שום דבר שישבור לי את זה באותו רגע.

להיפגש בבית קפה נידח, לשבת שעות ולדבר, ולאחר מכן לקבל את המפתח של ה"אני שלך".

ולאחר מכן לקלף את כל הקליפות שיש עלייך, המגננות, המסכות, וכן, בסוף גם את הבגדים, אבל גם את הפחדים והמחסומים. 

זה מה שהכי הייתי רוצה שאוכל לחוות. ובחיים, אם זוכים לזה, זה אולי פעם בחיים.....

וכל מה שאני יכול להתפלל אליו שם למעלה, 

אלוהים, תעשה שתהיה לי אחת כזו. שתתאים בדיוק לצרכים, ושתתן לי מפתח לחיים.

סופש נעים!