לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 9 חודשים. 15 בפברואר 2024 בשעה 7:31

הרבה שואלים אותי מה אני מחפש, 

זאת שאלה קשה שתלויית זמן, החיים שלי מורכבים גם ככה, הפנטזיות תמיד עולות מצד אחד, ומצד שני הרצון למשהו יציב וארוך. 

התשובה הרבה יותר מורכבת מהשאלה - ולמי שאין סבלנות ....

 

אפשר לומר את הדברים הכי בנאליים - משיכה, עניין ותוכן.... וכו', כל אלה נכונים. הם הבסיס, שלפעמים מגלים אותו יותר מאוחר, או מתאכזבים כאשר מגלים את ההיפך לאחר מכן.

אבל המעטפת החשובה בשכבה שלאחר מכן.... אחרי שקילפנו את הכל,

פתיחות:

פתיחות זה לא רק סתם לדבר על הכל, זה גם לא לשפוט את הצד השני.

פתיחות זה לא רק לגלות את כל הסודות, זאת גם האפשרות הפיזית להיות חשופים מול הצד השני, עד כדי ללכת לשירותים יחד ולדבר על היום יום כשאחד משתין, והשניה מסתכלת....

פתיחות זה להתמתח אחד מול השני ללא בגדים בלי לפחד, זה להרגיש הכי אינטימי שיש.

לא להרגיש בושה וחשוף עם המיצים של עצמך מול הצד השני....... ושהצד השני לא יפחד מזה, ישפוט את זה וייתרע מזה. ההיפך. הרצון לתת הסימן לפתיחות.

 

יצא לי קצת מבולגן היום, אבל זאת הבדידות לאחר חודשים של מלחמה....

לפני 9 חודשים. 14 בפברואר 2024 בשעה 7:54

היש רציניות בקהל?

לפני 9 חודשים. 14 בפברואר 2024 בשעה 6:22

אחרי תקופה ארוכה אני שוב קם לשקט הפסטורלי שאני אוהב.

יושב במרפסת ביום חורף סגרירי גשום, נהנה מהנוף. 

בריזת ריח גשם נעימה שאני אוהב עוטפת את האוויר, וההרגשה שהסינוסים נפתחים עושה נעים באף.

עננים אפורים מכסים את השמיים, הדי פיצוצי רעמים נשמעים ברקע, והבהובי ברקים מרחוק.

פיצוץ עז נשמע , ורסיסים של חול מהולים בבטון הגיע מהבניין ממול, צועק לי אבי, הצמוד אליי בפלוגה שאזיז את עצמי אחורה ויש פצועים.

אני שניה תופס את עצמי מכל האבק הכבד שעטף לי את הפנים והשאר הגוף, ועל אוטומט זז לעזור ולהתחיל ללכת אחורה כדי לתת לקבוצה הבאה להיכנס.

אלונקה אחת, ואני כבר מרים יחד עם עוד כמה חברה בדרך לנקודת הפינוי. 

לא עברה שניה ופיצוץ נוסף נשמע  , לבחור הפצוע לא קרה כלום, אבל אחד הסוחבים חטף את הרוב כאשר גופו ספג את ההלם, אנחנו רק נפלנו מעוצמת הפיצוץ.

ואני, רק צפצופים באוזניים וקול מעומעם של צעקות מסביב, אבל אני רואה שאני שלם, ממשיך עד למסוק..... 

יורד גשם, חצי שעה של מחשבות במרפסת , נכנס כולי רטוב, וממש לא איכפת לי. מוריד את הבגדים , נשאר ככה , על אוטומט, ומכין ארוחת בוקר כשגופי עירום לעייפה.

מסתכל למטה אחרי חצי שעה ורואה שהזין שלי נפול כפי שמעולם לא היה .

גופי כמהה לחיבוק, משהו עוטף כזה, מישהי שתנשום יחד איתי רגע , תלטף, ותגיד שהכל בסדר ושהיא כאן, כנועה לצידי ותומכת בגופי.

 

והכותרת? סתם כדי שתיכנסו.....

ומי שרק תוהה, אני בסדר, באמת, שמח שאני חי ונושם..... כל השאר, יעבור....

 

ולכל שותי הקפה במרפסת - יורד גשם עכשיו, לפחות תצאו עם מטרייה......

 

שיהיה לכם בוקר מקסים!

 

לפני 9 חודשים. 12 בפברואר 2024 בשעה 10:47

רובין ווליאמס (השחקן) אמר בסרטו הידוע סיפורו של וויל האנטינג, שמה שעושים את בת הזוג מושלמת - הם הפגמים הקטנים. ומה שחשוב זה אם אתם מושלמים אחד עבור השני.


ואני אומר - אם תראי עם רק בטן שטוחה, ציצים קטנים, ותחת חטוב, זה ממש לא יהיה מושלם. זה ייראה מלאכותי - רובוטי, וזה משהו שתתפלאי הרבה לא נמשכים לזה.


הכי חשובה הנפש, המיניות היא פנימית, לכולם/ן יש דימוי עצמי נמוך בצורה כזו או אחרת או חוסרים מבחינתם שצריך להשתפר. אסור להפוך את זה לאובססיבי.

וכן, הכי כיף (והלוואי עליי) את הצד השני הזה שיסגוד בדיוק לנקודות החולשה שלנו.

 

זה מה שמחזק אותנו, וזה גם מה עושה את כל העניין הזה לאינטימי.....

לפני 9 חודשים. 11 בפברואר 2024 בשעה 21:29

איך אני אוהב טוסיק,

כזה שובב,שלך, שנמצא מולי, לא מפחד להיות לידי, חשוף, עם חריץ סגור ולפעמים פתוח.

כן, זה מדבר אליי,

לתת ספנק כזה טוב שמפלח את השקט, שאולי בעקבותיו גם שומעים קול אנחה, בהחלט יכול להקשיח את גבריותי.

פלחים כאלה חלקים, שקורים לי לנגוס בהם, להסניף אותם, להריח וללקק.

הידיים מאחורה, גב זקוף ותחת מורם לכבודי, זה כל מה שאני רוצה.

משם הידיים נשלחות שם כדי לחצות את ים סוף, ולהטביע את פניי בתוך החריץ החם. ללקק, ולרגש, לנשק ולטפל באותו חור המתחבא בפלחי המדבר המטפטף.

 

וכן, גם לחפון את שלי זה יכול לרגש.....

לפני 9 חודשים. 11 בפברואר 2024 בשעה 5:05

אז , לא אני לא שותה קפה, אני מהחננות של התה.

אבל אחרי הרבה זמן, סוף סוף יושב לי במרפסת ושותה לי את התה בבוקר חורפי חמים שבחוץ.

אחרי שכל הגשם ירד עליי, והטינופת ירדה ממני (אומנם במקלחת אבל יאללה ניתן עוד מטפורה מצוצה), 

אני סוף סוף קצת מרגיש שאני נושם.

 

אך שיחה לאחר מעשה,

אתמול מדאיגה של מישהי שצצה, ופתאום נעלמה, כאן בכלוב 

התכתבנו שעתיים, ונעלמה אולי מעייפות?

אז לאותה אחת, איתך הסליחה, אני עדיין לא מכוייל מספיק, למרות היותי שולט, שאולי מחפשת שולטת, או אותה האחת נשלטת.

יודע מה אני רוצה מצד אחד, ומצד שני, הראש עוד משובש.

 

אז איתך הסליחה, האתר כנראה סגור עדיין לשיפוצים.

 

לפני 9 חודשים. 10 בפברואר 2024 בשעה 21:29

אני זוכר שלפני 8 שנים בערך, כתבתי פוסט כאן, ששאל - מה הבעיה שלכן הנשים בנוגע למציצה? ממה אתן מפחדות?

הפוסט עסק בעיקר בנושא של האיפוק, והקטע של נשים שלא אוהבות לדבר על זה. ביקורת על להיות תרבותי מידי, מנומס מידי.

 

לאחר זאת יצרה איתי מישהי ממש מתוקה, אחת שנמצאת כאן הרבה שנים (לא אפרט), ואהבה את זה ובסוף נפגשנו לאיזו היכרות.

היו 2 דייטים מעלפים, ואני נזכר בזה, שום דבר מיוחד לא יצא, אלה חוץ משיחות טובות ונשנושים עם בירה טעימה. 

 

אבל לא יצא כי לא הייתי אסרטיבי מידי, תוקפני מדי , אלה הייתי נחמד מידי - לדבריה.

והכל בגלל התחיל מפוסט על מציצה.....

 

למה אנחנו השולטים צריכים תמיד להצטייר כאל תוקפניים? לא נחמדים? כאילו להיות נחמד זה דבר פסול בשולט? למה אנחנו נמדדים בתחילת הדרך ישר על היותנו בני זונות?

 

אני לא בן זונה, אני אוהב להיות נחמד ומתחשב, וכשאני שולט על מישהי שנתנה לי את השליטה בין 4 קירות, בסשן,, אני פשוט בן זונה. למה זאת בעיה?

לפני 9 חודשים. 10 בפברואר 2024 בשעה 18:50

על קצה הלשון, או המקלדת ליתר דיוק.

זה ממש שם,

מנסה לחשוב מה אני יכול לכתוב אחרי כל כך הרבה ימים שלא הייתי בבית, ראיתי את החברים שלי נפצעים,

ראיתי אנשים שאינם עוד, שרק לפני רגע אמרתי להם שלום.

כשאני מגיע הביתה , כולי מטונף מימים ארוכים שם בשטח, 

ולא יכול להדליק את הטלוויזיה בלי לשמוע על איזה פוליטיקאי שזורק לנו שהכל בסדר אצלו בבית, הרי מה הקשר בין הממשלה למלחמה?

הבעיה היא , שמי שמרגיש מנותק, זה אני, לא הוא. כאילו היה איזה טווח בכלל במדינה אחרת, כאילו חזרתי מויאטנם בשנות ה60,

וכאילו אין שום קשר בין השבת הקיצית הזו והאנשים שיושבים שם בבית קפה, לבין אלו שנמצאים בגשם, בבוץ, בתוך איזה בניין רעוע , מחפשים את האיברים של החברים שלהם,

או רמזים כלשהם לאלו העוברים את הנורא מכל.

 

שם, ברגעים האלה, אני מרגיש הכי לבד.

שם ברגעים האלה, צצות מחשבות, אחרות, 

שם ברגעים האלה, אני מדחיק את המחשבות הממורמרות האלה, ומפנטז לי על איזה סשן טוב שאני מסשן מישהי כנועה, הנכנעת למחשבותיי, לידיי, ולדמיוני הרבוי.

שם , ברגעים האלה, במקום לתת לדיכאון לצאת ולהשפיע, אני בורח ומדחיק דווקא לשם , ודווקא אז, פשוט עומד לי......

 

 

לפני 10 חודשים. 14 בינואר 2024 בשעה 7:13

לא יודע למה ומדוע, 

שלא תבינו לא נכון, שולט אני בדם, אדם אולי נחמד, אבל עדיין, הכיף שלי תמיד הוא לראות מישהי על 4 משרתת את רצונותיי.

מספנקים וקשירות, זיונים עם חניקות (בצורה מבוקרת), פמפום בכוח, ומשחקי פקודות וספנקים, אין כמו לראות ולהרגיש את העלויונות.

ובכלל גם בצד המנטלי, להרגיש שיש מישהי בעולם הזה שפשוט רוצה את טובתי, עוד לפני טובתה.

 

ובכל זאת ישנם נקודות מסויימות, שבהם , אני מנסה רגע להבין, היכן הסיפוק שלי. ולפעמים בצורה מעוותת, אני מרגיש חלק מרצונות סיפוק שאני לא בטוח שחוויתי.

גמירה ללא עצירה או מה שנקרא Post Cumming ללא הבחנה בי, עינוי בטיפול הגוף שלי, חדירה אליי, והרצון קצת להתעלל בי פיסית - דבר שמאוד קשה למצוא בצד הנשלטת.

 

מתחלפת אתם אומרים? אולי אני לא שולל.... רק לך תמצא אחת לא מתוסבכת....

 

בעצם כולנו מתוסבכים, גם אני....

 

הלוואי והיה קצת אחרת.....

 

בקיצור, נדרשת שולטת , שמבינה ורוצה לעשות לי איזה סשן.... ולו רק כדי שאוכל להרגיש את אשר אני רוצה להרגיש.....

 

לכל המבקרים , אנא , חיסכו ביקורת, זה קשה גם ככה......

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 6:18

חרמנות תמיד  מגיעה בגלים, ואז מגיע גם גל רצון לבדסמ, לשלוט על מישהי שנרגיש  קרובים מצד אחד, וקשורים מצד שני....

 

וכן, בפוסט הקודם החרמנות עלתה, ועכשיו זמן חשוב לכמיהת ההתקרבות.

 

כן כן, ככה אנחנו בעולם, באים בגלים, מצבי רוח (יציבים אומנם אך קיימים תמיד לפי הרוח). 

 

יש מיליון דברים שהייתי רוצה לעשות ולעזות, כמו להתמתח מול מישהי בשעות בוקר מוקדמות, לקשור ולהפליק, לנשק מייד אחרי, ולהתענג על היופי הנמצא מולי. 

 

כמו אוסף של תכשיטים יפים ויקרים, אני צריך רק אחת שארצה לאסוף אותה  והיא תרצה שאלבש אותה מעליי ולהכיל אותי בתוכה.

 

כמו גלים, הרצון מצד אחד לחייתיות המטורפת הזו, שכתבתי עליה רבות, הדברים הפתאומיים המיניים והמפתיעים שאנו מדמיינים, לפעמים מממשים (לעיתים רחוקות מאוד), ומרשים לעצמנו להיות חשופים מול הפרטנר/ית , לבין הרצון להיות תרבותיים, מכילים, שקטים, מלאי תוכן "חינוכי" ורגיל , ונילי לחלוטין - המשחק הזה והשינויים הדרסטיים ביחד, הם לפעמים אלה שאותי באופן אישי מושכים.

 

פיצול אישיות תגידו לי? אולי, חוסר יציבות? אולי, אני לא מאמין בחוסר יציבות. בן אדם לא יציב לא יודע לתקשר כמו שצריך, וזה לא המצב הנוכחי.

במצב שאני מדבר עליו (תסתכלו כמה עשרות פוסטים לפני), אני מדבר לדוגמא על פנטזיה של ארוחה מאוד רומנטית, שבסופה אני רוחץ כלים, ואז קורים כל מיני דברים מפתיעים - אוח, כמה הייתי רוצה לחוות).

 

הכיף הזה שבין לשבת ולדבר על איזה ספר טוב, על פוליטיקה, טכנולוגיה (לא מצאתי עד היום מישהי שאוהבת לדבר על זה), סרטים, וכו'..... אותם הדברים הרגילים, ואז מייד לאחר מכן או אפילו בזמן, פשוט לעשות את זממי, בלי איזה רעש גדול, בלי מבט מופתע ומתנגד מהצד השני, אלה הכלה והבנה שזה הצורך שלי באותו רגע של שפיות , שרוצה להיות מיני שפוי ולהרגיש את גבול החוסר שפיות - זה מה שהכי הייתי רוצה שיקרה לי בקשר.

 

https://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=ph5cd49551ec48d

 

פילוסופי מידי לכם על הבוקר? תספגו .... :)

 

שיהיה לכולם בוקר טוב וגלי.