בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Take Me

אני אשפוך פה את הדכאונות והעצבות שלי, וגם לאחרונה את כל הדברים הטובים שעוברים עלי.
כי זה כיף יותר לחשוף מאשר להישמר.
לפני שנתיים. 17 בנובמבר 2022 בשעה 11:51

אני לא מחפשת מחסה

אולי רק מחסה נפשי

והיום החלטת לדקור אותי במילותיך

"אף אחד לא יצליח לסבול אותך", 

זה החזיר אותי לילדה שהייתי 

בגיל 15 כשחיפשתי מכסה, ולא היה,

חיפשתי מכסה שמן, מכסה דקיק, מכסה ישן, מכסה שיגן עלי ויביא לי מחסה.

 

כששמעתי את המילים האלה נזכרתי בה,

והיא הזכירה לי אותך, אתה שהיית המחסה הראשון שלי

מהזוועות שבחוץ

אתה היית המכסה הראשון שלי

מהזוועות שבפנים

אז חשבתי עליה

הילדה הזאת

ומה היא עשתה לך

וחשבתי עליו

ומה הוא עושה לי

 

10 שנים כמעט עבדתי על הילדה ההיא,

שחשבה שהיא לא שווה, 

שאף אחד לא יאהב אותה

שחשבה שלא יצליחו לסבול אותה

 

ובמשפט קטן הוא החזיר אותי אליה

בדמיון

ובדרך המחשבה

 

אז קמתי והלכתי

ברחתי מהבית

ניסיתי להבין

למה שתפגע בי ככה

 

אתה לא תצליח להחזיר אותי לילדה ההיא.

 

היא חוותה יותר מידי מאז גיל 15

היא למדה להעריך את עצמה

והיא למדה שאחרים מעריכים אותה

אוהבים אותה

שיתנו לה מחסה,

 

 

אם היא רק תבקש.

 

-------

טקסט מהעבר.

orian - מקווה שימים ייטיבו וישכיחו את התחושה הזו
לפני שנתיים
LittleCrazy{DaddyIssue} - למזלי אני כבר לא במקום הזה היום, אבל תמיד טוב להיזכר מאיפה הגעתי כדי לדעת להעריך את מה שיש בי עכשיו. תודה ❤️
לפני שנתיים
orian - אכן. הזכרון של בור התחתיות ותחושת הסיפוק כמו הידיעה שהנך יודעת את הדרך מעלה, מעלה חיוך.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י