כבר כמה חודשים הרגשתי שאני מוכנה להתמסר למישהי, אחרי חודשים רבים לפני כן, בהם נמנעתי מקשרים מכול סוג כדי לקחת זמן ולהבין מה אני רוצה, ולא להתפזר, כמובן שזה לא תמיד הצליח...
בחודשים האחרונים חיפשתי מישהי, אבל שום דבר לא הרגיש מדויק לי, לא הצלחתי לבטוח, לסמוך ולהפתח או שסתם לא "עפתי", ואף אחת לא רוצה להתפשר או שיתפשרו עליה, לכן אפילו לתקופה ויתרתי, שמתי בצד את הצורך, והרצון העז היום יומי למצוא מישהי ולהיות שלה.
בסופו של דבר החלטתי לא לוותר ולנסות בפעם האחרונה לפחות בתחום הכלוב.
איתך הרגשתי מההתחלה אחרת, נראה לי כשזה זה, מרגישים פשוט.
הייתה כימיה טובה מההתחלה, בתור שתי בנות אדם עם הרבה במשותף בחיי היום יום,
בנוסף מאז שהכרנו, כול יום שעובר אני רוצה יותר ממך, כול פיסת תשומת לב קטנה מרגישה לי הכי טוב ונעים, כול בקשה שלך גם הקשות יותר, שפוגעות בדיוק בנקודות הרגישות שלי, אני רוצה לעשות בכיף מהרצון העמוק בפנים שיהיה לך טוב ותהיי מסופקת ומרוצה, בידיעה מלאה שאני יכולה לסמוך עליך שאת שומרת עלי, שאת לא תפרקי בלי להרכיב בחזרה בצורה טובה יותר, שאת דואגת, מלמדת, מלטפת, מחנכת.
עכשיו אני מרגישה שאני יכולה סוף סוף לנסות לתת לעצמי לנוח, להרגע, ולשחרר את השליטה לטובת אמון בך.
זה תהליך שאנחנו עוברות ביחד, ואני אגרום לך להיות הכי גאה בי.
אני מודה לך על הסבלנות, ההכלה והשקעה. ובכללי תודה שהסכמת לאמץ גורה קטנה כמוני שצריכה חינוך ,סבלנות והרבה חום.
והנה משהו שהיא הכינה לי ♥️
גאה בך מאוד זונה קטנה
