שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מאונן מקלדת

חייו של גבר שרק מתחיל להבין ולהכיר את עולם שליטה.
בואו איתי למסע מרגש של חוויות בפעם הראשונה!
לפני 4 שנים. 9 באפריל 2020 בשעה 14:29

נמאס לי כל היום לדאוג, להיות בלחץ, להתבייש. 

כל מה שרציתי זה שמישהו אחר יקח עלי שליטה.

 

הוא זה שצריך להילחץ, הוא זה שצריך להתרגש, הוא זה שצריך להתבייש.

 

להתבייש שהוא לא מצליח לחנך אותי, להתבייש שהוא גורם לי לגמור בלי שהוא הסכים ולהתבייש שאני כה חשוף ופתוח אליו, והוא עצמו עטוף בשכבות של הגנה. 

 

להיות נשלט מבחינתי זה להיות בשליטה מוחלטת. השולט הוא זה שפוקד, הוא זה שרוצה והוא זה שרוצה. אני הנשלט? אני בשליטה על הרצונות של אדוני, אני שולט על ההתרגשות שלו, על הפנטזיות שלו, אני שם שולט בעינוג שלו.

 

האדון שולט בי ואני שולט בתשוקותיו. 

האדון שולט בגופי ואני שולט בליבו. 

 

האדון שולט בי, ואני הנשלט שלו. 

לפני 4 שנים. 30 במרץ 2020 בשעה 19:33

"אדוני?"

אני ממש לא אדון שלך. אני לא הסכמתי להיות אדון שלך. 

להיות אדון שלך זה לקחת עליך אחריות.

אחריות על השליטה שלך, על איבוד השליטה שלך. אחריות על הכאב שאתה מרגיש ועל הליטופים שאתה מרגיש. 

אחריות על לספק את עצמי דרכך ואחריות על לדאוג שתראה אותי מסופק ממך. 

 

אני לא לוקח אחריות על כל אחד. 

להיות אדון של מישהו זה משחק בין שני ג'נטלמנים. 

קודם תענה על על 10 שאלות

1. למה שליטה? למה אתה רוצה את זה.
2. יש לך ניסיון בשליטה? היה לך אדון או שיש לך מאסטר קבוע?
3. מה אתה מחפש או מצפה מהאדון שלך
4. מה היא ההשפלה האולטימטיבית מבחינתך
5. מה השאיפות שלך בתור עבד
6. איך אתה עם עבדות טוטאלית
7. האם אתה ממוקם/ נייד

8. מה גבולות שלך. ואל תגיד לי שאין לך גבולות כי לכולנו יש גבולות וחשוב שיהיה גבולות.
9. מה רמת הזמינות שלך
10. מ1 עד 10 כמה אתה אפס?

 

אני? אני מתחבר לעבד שלי. אני משקיע בו. אני חושב עליו יומם ולילה, דואג שהוא יחשוב עלי, דואג שהוא ידאג לי. 

אני משקיע בעבד שלי, אני אוהב את העבד שלי!

אוהב לתת לו תחושה אימה ופחד שהוא לא יודע איזה אדון נמצא עכשיו מולו. האדון הנעים, האוהב והמלטף או זה שכועס ומאוכזב מהעבד שלו. ואשני מאוכזב? אני דואג להפסיק להיות מאוכזב.

 

בין אדון לעבד זה משחק של ג'נטלמנים. זה הכל משחק של שליטה ואיבוד שליטה. וחשוב לזכור שזה משחק. 

לפני 4 שנים. 11 במרץ 2020 בשעה 21:42

עבד צריך להעריך את המתנות שנותנים לו. גם אם הם מחכים לו בתוך הפח בגינה הציבורית. 

 

העבד הזה היה באמת פח אשפה. 

לא כמובן במובן הטוב של האשפה... אלה ממש מיץ של זבל. אחד כזה שרק מחכה שיגידו לו לגמור ואז הוא הולך. 

 

אחד ששולח הודעה "מלך?" כאילו אני איזה זונה שוודית שלו שרק מחכה לתת לו הוראות ולראות אותו גומר. 

 

אחד שחושב שהוא עבד כל כך טוב וחסר גבולות, אבל לא היה מוכן לשפוך על עצמו את השתן שהשאיר בכוס. 

 

עבד אגואיסט שלא מבין שיש שניים לטנגו. שגם אני אמור להינות. שנמאס לי כל הזמן רק לחלק לו הוראות ולראות אותו עושה אותם. שבא לי שיסתום את הפה, יהיה על 4 ואני אשים עליו את הרגליים שלי ואראה את הפרק האחרון של פאודה. חאלס! 

 

אז החלטתי להשאיר לו מתנה. מתנה שהיא מבחן. לגלות אם הוא באמת העבד האמיתי שלי או לא. 

אז לקחתי שקית, שמתי בה גרב משומשת שלי. הכנסתי בפנים פתק שבו רשום "מהמלך לעבד". שמתי את השקית בפח ליד הבית שלו ונסעתי. 

 

שלחתי לו את המיקום של המתנה, יחד עם תצלום של המיקום, תצלום שלי עם גרב וסרטון שבו רואים את הגרב עוברת לי בין האצבעות. 

 

אבל העבד? הוא פח אשפה. 

הוא אפילו לא טרח לאסוף את המתנה המושלמת שהשארתי לו. 

 

ואני? נשארתי עם גרב אחת וחלום רטוב על עבד שיעריך את המתנות שלו. 

לפני 4 שנים. 10 במרץ 2020 בשעה 7:48

ואז הוא גמר והתעלף.

 

הכרתי אותו בקבוצה של בקיק. 

לבחור דתי מדרום הארץ.  רק רוצה קצת לפרוק ולהגשים פנטזיות. 

ואני? אני מחפש מישהו רציני לתהליך עמוק ולקשר אמיתי. 

הוא ביקש שאדבר אליו בלשון נקבה. היא אוהבת שמתייחסים אליה כמו לליידי. 

והיא, היא אוהבת השפלות. היא אוהבת פומבי והיא אוהבת את הדופק הגבוהה. 

 

אז שטיפת המוח החלה. 

זה התחיל כמובן באילוף בסיסי.  אלי פונים עם המילה אדון. 

"בסדר"

"מה בסדר... בסדר אדוני. עכשיו אתה תנסה"

"בסדר אדוני". 

 

אני אוהב שהעבד שלי מחייך. בגלל שאת לא רוצה להראות את הפנים שלך, וזה מקובל עלי, אני עדיין כן ארצה לראות חיוך. זה בסדר שתלכי שנייה לקנות מדבקות כאלה חמודות של סמיילי? 

 

עכשיו, שימי אחת על כל פטמה.  שיהיה לי שמח בעיניים. 

 

איזו מביכה.... 

 

"אדוני, אני צריכה לצאת לחברה שלי"

בסדר נסיכה... אבל אני רוצה שלא תשכחי אותי. תיקחי פתק, תכתבי עליו שאת עבד שלי ושימי בתחתונים.  

 

זה המשיך בבקשה מאוד פשוטה. שהיא נוהגת לחברים, לעשות את זה עם המכנסיים מושפלים. ואז? התחילה ההשפלה. 

 

איזה מביך.... בחור דתי נוהג עם המכנסיים למטה? אשכרה מבקש שיפנו אליו הנקבה... מפנטזת על גבר חזק שיבוא לחנך אותה בזמן שהיא בדרך לבת הזוג שלה... 

 

ואז היא מוצאת את עצמה חונה בחניון, עלובה, יושבת במושב הקידמי ומחכה להוראות שלי.  

אמרתי לה שאם היא רוצה לגמור אז רק על פתק. 

היא סיפרה לי שזה מאוד מביך אותה כי יש בניינים מסביב והיא מעדיפה לשבת מאחורה. 

 

בטח! הכי חשוב שלעבד שלי יהיה נוח. אנחנו לא פה במטרה לסבול. אבל את? את ליידי שלי. את לא וזה זונה פשוטה שעובדת מתוך האוטו. את תצאי מו שצריך ותעביר אחורה. המכנסיים מושפלים ואת? תתלבשי בהשפלה. 

 

היא צילמה לי איך היא רצה בין המושב הקידמי למושב האחורי, והדופק? בשמיים. 

 

עכשיו לגמור. 

 

פתאום דממה. 

"הלו? את שם"

"אדוני... אני לא מרגישה טוב. כואב לי הראש... אני מרגישה חלשה" 

"נסיכה שלי? את שם?".

 

היא התעלפה. 

אני יודע זאת בוודאות כי לאחר כמה דקות היא התקשרה להגיד שזה היה עוצמת ריגוש שלא חשה מעולם. זה היה כל כך חזק עד שהיא כבר התעלפה אחרי שפרקה על הפתק. פשוט מצאה את עצמה שוכבת במושב האחורי, הזרע מרוח עליה והיא? איבדה את ההכרה. 

 

החיפוש עדיין נמשך.