דברי כפירה

זמן רב לא כתבתי לבלוג
אולי כי המילים נפוצו לכל הרוחות
והתעצלתי לרדוף אחריהן
אולי כי נשגבו מבינתי
גם כשליקטתי אותן
הנה מילים של מישהו אחר
ידבר הוא בשמי

"הראי השבור"

הילד הקטן שרקד בתוך ראשי
הילד הקטן ששר ללא הרף
הילד הקטן של הנעורים
קרע את שרוך נעליו
וכל צריפי החגיגה
בבת אחת התמוטטו
ובשקט של החגיגה הזאת
במדבר של החגיגה הזאת
שמעתי את קולך המאושר
קולך הקרוע והשברירי
הפגיע
הילדותי והנוגה
מגיע מרחוק וקורא לי
ואני שמתי את ידי על ליבי
שם הזדעזעו
שותתי דם
שבעת רסיסי הזכוכית של צחוקך מואר הכוכבים