הולך לי זחוח, יחף ותשוש בארץ לא זרועה
סביבה מדברית בלי יותר מדיי מים, ככה כבר 7 שנים.
מחכה שאולי אזכה לראות קצת שדות ונהרות...
והנה גם בנוף המדברי אני מקבל סימנים קטנים של עונג, מנות גורמה אסורות שספק אם היה לי צידה בדרכי הייתי נוגע בהם,
אבל נגעתי,מיששתי,טעמתי ופה כבר הרגשתי שהדרך חזרה תהיה קשה אז החלטתי להמשיך...
עד שהגעתי לחומה גבוהה כשאחריה הייתי בטוח שזאת הארץ המובטחת,
מסתכל לאחור ולא מבחין בדבר רק החומה שמולי גורמת לי לאזור כוחות ולהתחיל לטפס,
אז אני מטפס ועוצר, עולה עוד קצת וחושב שאולי זאת טעות אבל ממשיך, עייף מזיע את נשמתי אבל מריח את הריח המוכר שאומר לי שאוטוטו אתה שם.
זהו, הגעתי לקצה ודווקא עכשיו את באה אליי וצועקת לי מלמטה "רד כבר מספיק עם המשחקים, אל תזרוק את מה שיש לך כבר, אתה לא מכיר את העולם הזה, לא תסתדר , איך אתה עוזב אותי ???"
ואני שכבר עייפתי מהטיפוס מסתכל ימינה למטה ואומר אין סיכוי שאני יורד אני לא יודע לרדת, מסתכל שמאלה למטה ואז אני רואה את מלכת העונג, זאת שהשאירה לי סימנים כל הדרך, שהריח המשכר שהרחתי הגיע ממנה...
אחחח לאחר כל כך הרבה שנים הגיע הרגע, ובהשראת הסרט 300 אני קופץ שמאלה כי כבר אמרתי שאני לא יודע לרדת...
ופשוט מחכה כבר ליפול על זרי הדפנה שימנעו את הנפילה,
....
ואחרי כל זה מקבל חבטה ומתעורר מהחלום שלי ומבין שאני עדיין עומד על החומה ורק צריך לבחור.
החיים הם מלא צמתים של בחירות, מאחל לנו את הבחירות הנכונות.