|
|
|
שכובה כמו צלב,
היא מוכנה לדת.
כבר לא הולכת לכנסייה, אבל יודעת איך לבקש סליחה.
מסוג הלילות
שלא מצליחים לגרום לחדר להפסיק להסתובב,
סוג הלילות שיודעים שהולכים לחטוא.
נתתי את כל האהבה שלי
עכשיו היא איננה.
אני צריך להיות שבור לב, אבל אני לא.
סובבתי הכול הפוך,
אני שובר לבבות.
שלוש שעות.
לא משנה כמה פעמים אחשוב על זה
או
כמה מילים קטנות תיתן לי שיבטיחו שהכול פשוט
אצלי בראש זה לא פשוט
אני מוצא שזה משהו שלא עובר.
אם בודקים לפי שאלות ותשובות פשוטות
מוצאים שהגיע הזמן להפריד כוחות
ואצלי
משהו בכול המקרה פשוט זועק לי
"בגידה"
אפילו אם אקשיב לרציונאל
ההרגשה שנותרה לי מגעילה
מר לי בפה
עד כדי פליטה
והלב מתאבן לאט לאט.
אם היא לא הייתה אומרת לי שלדעתה זו מחשבה רומנטית,
אני לא יודעת אם הייתי מעלה.
אפילו לי בהתחלה זה נשמע מוזר (אם מוזר זו בכלל המילה)
אבל היא אמרה שזה בדיוק המקום להודות בחטאי.
אני רוצה,
אני רוצה לפתוח בך חתך שיפתח עמוק,
לא שריטה כזו של חתולים,
אלא ממש לפתוח בך חור.
ואז?
פה מתחיל החלק המוזר.
אני רוצה לדחוף אצבעות פנימה,
עד הסוף,
בלי באמת סיבה מיוחדת.
באלי את הכאב שלך, ואת הדם.
אני רוצה לדעת איך זה מרגיש מבפנים.
פתאום הכול נוראי ומסתובב.
הראש שלי בכול מקום ובשום מקום.
ואני רוצה להחזיר את הגלגל כי ככה ממש רע.
אבל ידעתי איכשהו שיקרה משהו שיגרום לנו ללכת לדרכים נפרדות.
ועכשיו צריך להחליט מה לעשות.
ואחרי הצורה שבא הגבת...
אפשר היה לתקן את הכול איכשהו לדעתי.
אבל את זה דווקא לא ממש.
את זה אני לא מבינה, ואני לא היחידה.
לא יודעת באיזה דרך ללכת יותר.
הכול מסתחרר.
יכול לראות שאני חוזרת לפה.
אבל לא באותה צורה, לא בדיוק אותה אני.
FUCK
אין לי באמת מה להגיד או מה לחדש.
הבעיה היא אותה בעיה.
ועכשיו אני עומדת מול מציאות כזו :
או שאני מקבלת את זה איך שיש (ואני חד
משמעית לא; זה לא בשבילי) או מפרקת הכול
לגורמים.
או
שיגיע זמן השינוי.
אני לא עומדת בזה כרגע.
עברו שעות ואני עדיין לא בסדר.
הרסת לי את היום.
ואני מותשת כבר מהסיבוב הבלתי נפסק הזה, כבר
באלי להקיא.
אני פשוט לא מתמודדת עם זה.
וכול מה שיש לי לעשות זה לנשום ולחכות הלאה.
במצב הנוכחי, להסיר אותך מהמשוואה גם לא
יעבוד.
אין אתכם רגע של מנוחה יקירי שולחי 40 ההודעות.
השטן חזר למדור ה7 של הגהינום. מה נשמע?
אל דאגה, לא נטשתי אתכם ולא פרשתי, אני עדיין אותה כלבה.
יוצאת קצת בחיפושים אחר עתיד שרובכם.. עדיין לא כתובים בוא אז אתם אפילו לא יודעים.
כנראה גם לא תדעו.
אז כן, קצת ירדתם בסדר העדיפויות; לא הצלחתם לעשות אחרת.
אבל אל דאגה, לאחר כל רגיעה בא גל שוטף.
השטן לא באמת נרדם בשמירה.
זה ממש הצחיק אותי אז החלטתי לשתף.
