לפני 5 שנים. 29 באוגוסט 2019 בשעה 21:48
שעת ערב מאוחרת, כולם הלכו והמשרד ריק, אני נשאר לעבוד על מצגת קריטית למחר.
בשלב זה של חיי החברה, כמעט כל פגישה קריטית ואני מוצא את עצמי נשאר לעבוד מאוחר די הרבה.
מבעד לחלון אני רואה אורות של רכב פונים לכיוון החנייה שלנו, בשעה כזו כל אחד יכול לחנות שם אבל זו שעה מוקדמת מידי לבאי המועדון הסמוך ומלבדו אין לאף אחד סיבה להגיע לרחוב המוזנח שלנו.
וילון חצי שקוף מסתיר את האורח הלא קרוא שעכשיו אני שומע את צעדיו לכיוון דלת הכניסה השקופה.
מישהו דופק על שמשת דלת הזכוכית השקופה, אנחנו לא בשדה הראייה אחד של השני ואני ניגש לדלת, בטח שוב מישהו שמבקש אישור לחנות בחנייה שלנו.
מבעד לאור הנשפך מהדלת לרחוב החשוך אני רואה את ל’, לא התראינו כבר חודשים רבים, מאז הפעם האחרונה שהיא החליטה )שוב(להתנתק ממני סופית.
היא מבחינה בי ומחייכת, לבושה בשמלה קצרה עם חיוך גאה של מנהלת בכירה בהייטק, נשואה + 2 ועדיין כוסית. אני פותח לה את הדלת במבט קפוא והיא נכנסת פנימה סוקרת בעניין את המשרד.
״אז פה אתה מתחבא? אף אחד לא ידע להגיד לי מה בדיוק אתה עושה, מקווה שאתה יודע״ היא אומרת בטון מתריס בעודה מתקדמת מספר צעדים פנימה ונעמדת מולי
אני סוגר את הדלת מאחוריה ״מה את עושה פה?״
״הייתי בארוחת ערב עם לקוחות בשרונה וחשבתי לקפוץ לומר שלום בדרך הביתה״
״מה את עושה פה?״ אני שואל שנית בטון נוקשה
היא מסתכלת עלי בפליאה ואומרת ״לא ממש קבלת פנים ידידותית, אפילו לא עבורך, אתה עסוק? ללכת?״
אני מתקדם לכיוונה, המבט הזחוח שלה מתחיל להשתנות, הביטחון שלה נסדק.
״לא ל’, למה את פה?״ אני אומר כשאני עומד מולה
״סתם רציתי לראות אותך, לומר שלום״ היא מתכווצת ומחזיקה את תיק היד שלה בינינו, היא מבוהלת והמבט הזחוח הופך עכשיו למודאג
בתנועה מהירה אני אוחז אותה בצוואר ביד ימין ומצמיד אותה לקיר מאחוריה, ״בשביל זה באת לפה?״ אני שואל
היא מביטה בי בפחד ולא עונה
אני מגביר את הלחץ על הצוואר והיא מנסה להשתחרר עם שתי הידיים
עכשיו יד שמאל שלי ממהרת לבין רגליה, אני מרגיש את הרטיבות שלה מבעד לתחתונים
״בשביל זה באת לפה, רצית שאשחק לך בכוס״
ההלם הראשוני עבר ״לא, תפסיק״, היא אומרת בקול חלש
אני משחרר את הלחץ מהצוואר וממשיך לשחק לה בכוס
״את רוצה שאפסיק?״ אני שואל, יודע כמה היא קרובה לגמור
היא מתעשתת ומסלקת בהחלטיות את היד שלי
״כן, אתה יודע שאני לא מעוניינת בקשר כזה יותר״
אני תופש אותה מהשיער וגורר אותה לכיוון שולחן העבודה שלי
מצמיד לה את הפנים לשולחן ביד אחת וביד השנייה מרים לה את השמלה ומסיט מטה את התחתונים
״די, בבקשה תפסיק״ היא מתחננת ומנסה להתרומם מהשולחן
הזין שלי כבר מחוץ למכנסיים, זקור ומוכן
היא מרגישה אותו ומנסה להתפתל ולהיחלץ ״די, בבקשה״
אני חודר אליה במכה אחת ארוכה, חשבתי שהחדירה תכאיב לה אבל היא היתה רטובה מידי, חבל.
אני מגביר את הלחץ של הפנים שלה על השולחן ומזיין אותה חזק
כמה שניות אחר כך היא מתחילה לגנוח, אני מכיר את הגוף שלה כל כך טוב, יודע שהשיא שלה קרוב ואכן הוא מגיע מהר מאוד, גניחה קטנה מלווה בסדרת רעידות
אני ממשיך לזיין אותה עוד קצת, נהנה מהרעידות והגניחות שלה
אני מחזק שוב את האחיזה ומושך אותה מהשיער בכוח לעמידה תוך כדי שאני יוצא ממנה
מסובב אותה אלי ומוריד אותה על ברכיה
אני דוחף לה אותו לפה כמה פעמים, שולף אותו רגע לפני וגומר לתוך הפה הפעור שלה
״עכשיו תנקי אותו כמו שאני אוהב״
היא מלקקת ומוצצת אותו כשאני אוחז בשערה ומכוון אותה
אני מתנתק ממנה ומסדר את התחתונים והמכנסיים
ל’יושבת על הרצפה, מכווצת, מחבקת את רגליה, מובסת
אני נותן לה כמה שניות לבדה ואז נותן לה יד לקום
היא נעמדת מולי ואנחנו מתחבקים
״התגעגעתי לזה״ היא לוחשת לי
״התגעגעתי אליך״ אני עונה
היא מתנתקת ממני, מרימה את תחתוניה, אוספת את התיק והולכת לשירותים
אחרי כמה דקות היא חוזרת, מסודרת, שחצנית ומלאת ביטחון
אנחנו יושבים לקפה ומתעדכנים כמו זוג חברים ותיקים שנפגשים אחת לכמה חודשים
ל’ יוצאת, אני מלווה אותה לדלת ומסתכל עליה נכנסת לאוטו ונוסעת
