יש לי ימים כאלה
ימים שמהשנייה הראשונה שלהם אני רוצה הכל
את כולן, בכל דרך אפשרית
מסתכל על כל בחורה ברחוב בעיניים של טורף
מדמיין אותן מובלות לאיזה חדר מדרגות או מרתף מטונף
המוח שלי לא מפסיק לשנייה
דווקא ביום כזה היא נפלה עלי
בגלל התפקיד, מערכת המשפט וההגינות הבסיסית, אסורה עלי כל אינטראקציה מינית בעבודה
אבל זה לא תופס לנותני שירותים...
היא הגיע עם המלצות חמות, אשת מקצוע מעולה וחיבבתי אותה מהרגע שנכנסה למשרד
כבת 40, נאה, מלאה, נעימה
לאחר שעברנו על הצד המקצועי והתרשמתי שאכן אשמח לעבוד איתה (בעוד הטורף שבי מרגיש כמו אריה בכלוב שעוד שנייה מתפרץ) המשכנו לשיחה קלילה יותר
היא התרשמה מאוד ממה שאנחנו עושים וממני בפרט וניכר בה שהיא נהנית מאוד מתשומת ליבי שלא ממש הוסתרה. הטורף סימן מטרה ועתה נותר רק לנעוץ שיניים
את הפגישה הבאה כבר תיאמנו במודע לשעות אחר הצהריים המאוחרות
לאחר שיחה מקצועית קצרה המשכנו לשיחה אישית על כוס קפה וסיגריה
היה ברור לשנינו להיכן השיחה מתקדמת
״את יודעת מה זה יחסי שליטה?״ שאלתי ללא שום הכנה מוקדמת
״לא, כלומר כן, קצת, אבל לא מניסיון״ היא ענתה מופתעת מהשאלה ובעיקר מהתזמון
דיברנו קצת על הנושא, נהניתי לראות אותה לחוצה וסקרנית בו זמנית
שנינו היינו צריכים ללכת, המלצתי לה על הכלוב, סיכמנו שנמשיך את השיחה בפגישה הבאה ונפרדנו בנשיקה
לאחר כשבועיים של אינטראקציות מקצועיות בלבד, היא שאלה אם אפשר להמשיך ״לדבר על נושאים אחרים״....
קבענו שוב לשעת אחר הצהריים, היא נכנסה למשרד בשילוב של מבוכה וחשש
״אז למה ממה שקראת בכלוב התחברת?״ שאלתי בזמן שאני מכין לשנינו קפה
שוב הישירות בלבלה אותה ואפשרה לי לשלוט בשיחה לחלוטין
היא ציינה את כל מה שהפחיד או דחה אותה
״אבל את פה״ אמרתי, ״מה כן משך אותך?״
ניכר בה שהיא לא רגילה לאינטימיות ופתיחות כזו
״ציות, כניעה״ היא הודתה בלחש בינה לבין עצמה
דיברנו על הנושא במשך כמה דקות, המבוכה שלה רק תדלקה את המשיכה שלי
״#, את רוצה לציית לי?״
״כן, אבל....״
״#, תעמדי מולי״
היא נעמדה מופתעת ממני ומעצמה
״#, תפתחי את החגורה״
היא צייתה עם מבט מבוהל בעיניים
״יפה, עכשיו תפתחי את המכנסיים״
היא צייתה וחשפה תחתוני תחרה שחורים
״יפה #, עכשיו אני רוצה שתאונני בשבילי״
היא התלבטה במשך כמה שניות, שולחת את היד ומושכת לאחור, לבסוף החלה ללטף את עצמה מעל התחתונים
הסתכלתי על הפנים ועל היד שלה לסירוגין, מהופנט במשך דקות ארוכות
היא הגבירה את הקצב לאט, נכנעת לעונג ומתגברת על המבוכה
היד שלה נבלעה מתחת לתחתונים
״#, את מוכנה לגמור בשבילי?״
״כן״
״אני אספור אחורה עד עשר, שאגיע לאפס אני רוצה שתגמרי״
אני סופר אחורה ומתענג מהקצב המתגבר שלה
היא גמרה מעט אחרי שהגעתי לאפס, מחניקה אנחה קטנה ומחייכת אלי במבוכה
״תתלבשי ושבי״
היא מתיישבת מולי במבוכה ומסיטה ממני את מבטה
אני אוחז לה בסנטר ומיישיר את מבטה אלי
״עבודה טובה, יש לנו עוד המון מה ללמוד״
״כן... אדוני?״ היא ממלמלת בחוסר ביטחון
לפני 5 שנים. 3 בספטמבר 2019 בשעה 18:36
