אני די מילולי, מקבל דברים שנאמרים כמו שהם, מה שמוציא אותי מידי פעם תמים או אידיוט
אתמול אחר הצהריים קפצתי לקנות טבק ליד המשרד. את המוכרת, ילדה חמודה שעובדת במשמרות ערב, אני כבר מכיר כפלרטטנית לא מזיקה שרק מנסה להעביר בשיחה עוד כמה דקות מהמשמרת ותכלס עם החומר האנושי המשובח בסביבה הדי קשוחה אפילו איתי היא תמצא נושא לשיחה
לקחתי גם שישיית בירות והיא שאלה את מי אני מזמין לבירה ולמה אותה לא
בתגובה אמרתי שהיא חמודה אבל אם אמא שלך יפה כמוך ופנוייה אשמח להכיר
בשלב זה היא קפאה, הביטה בי ברצינות ואמרה ״אמא שלי נפטרה לפני שנתיים מסרטן״
כדי לסובב את הסכין היא פצחה במונולוג על הילדות עם אמא חולה ואיך היא גידלה את האחים הקטנים ודאגה לבית.
אחרי 2-3 דקות בהם אני מחפש איפה לקבור את עצמי, היא מחייכת אלי ואומרת
״סתתםםם, אבל איזה חמוד אתה, כמעט בכית ...אז מה אמרת לגבי הבירה?״
״את חתיכת כלבה״
היא מביטה לי ישר לעיניים עם ניצוץ מרושע (ומושך), דופקת לי חיוך של מיליון דולר ואומרת/שואלת מרוצה מעצמה ״נכון?״
