סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

inconspicuous as a tarantula on a cheese cake

לפני 4 שנים. 5 בדצמבר 2019 בשעה 17:30

 

מקריאה אובססיבית של פרופילים למדתי ששליטה מקבלים ושאר ירקות

לטעמי יש שני שלבים לתהליך, הרשאה והתחברות

 

אהיה מחר בתל אביב לראיון עבודה, בא לך להפגש?

 

נפגשנו שבוע קודם לקפה אחרי כשבועיים של הודעות. פגישת היכרות סטנדרטית במקום נייטרלי ע״פ כל כללי הטקס והזהירות. הפגישה זרמה טוב לשנינו, נהנתי ממנה, מהשיחה, משפת הגוף שלה ותכלס חשבתי על הפעם הבאה שנפגש כבר אחרי כמה דקות.  אחרי כשעה, וקצת התמזמזות פומבית נלעגת, שנינו כבר היינו באיחור רציני וסיכמנו להפגש שוב בעוד שבועיים, הפעם במקום נייטרלי הרבה פחות.

 

אז קבענו להיפגש לקפה בקטנה באמצע היום, אני לא יכולתי להתפנות ליותר. פגישה שנייה סה״כ ללא שום ציפיות, לא משהו מתוכנן. בפועל היא התחילה בנקודה שאליה כל אחד מאיתנו המשיך את הפגישה הראשונה בראשו.

היא הגיע עד למקום בו ישבתי ונעמדה מולי ותלתה בי את מבטה, מחכה/מצפה להוראה ממני לשבת. הסתכלתי עליה, מתענג על המבט שלה והורתי לה לשבת.

דיברנו קצת על הראיון והעבודה ועל האפשרות שתעבור לתל אביב. אחרי כרבע שעה הזמנתי חשבון כדי שנוכל ללכת קצת יחד לפני שנגמר לנו הזמן.

הלכנו בכיוון שתאם פחות או יותר את המסלול של שנינו דרך הרחובות הקטנים יותר של מרכז העיר והשיחה עברה בהדרגה לפסים מפורשים יותר ויותר של תיאור הציפיות של שנינו ותכנון הפגישה הבאה. פתאום היא פנתה אלי לנשיקה, אחזתי אותה מהשיער משאיר אותה במרחק קטן משפתיי, היא התנגדה ואני הגברתי את המשיכה ומנעתי ממנה את הנשיקה. הולכתי אותה אוחז בשערה, שנינו מתעלמים מהמבטים של מעט עוברי האורח (שמן הסתם ניסו להחליט אם להתקשר למשטרה), עד שהצמדתי אותה אל קיר נסתר יחסית של ארון חשמל.

עדיין אוחז בשערה, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים. המבט שלה, שאומר אני שלך עכשיו לכל מה שתרצה, היה ההרשאה שלי להמשיך לשלב הבא.

הוריתי לה להחזיק את שולי השמלה בשתי הידיים, ואח״כ להרים את השמלה מעבר לקו המותניים.

דחפתי את הרגל שלי בין רגליה ופיסקתי אותה קלות כשאני לא מסיר את מבטי מהעיניים שלה. שחררתי את שיערה והתרחקתי מעט כדי להסתכל עליה, מתעכב על השפתיים הבולטות מבעד התחתונים הצמודים.

החזרתי את מבטי לעיניה וסטרתי לה בהפתעה ובחוזקה בין רגליה שאני משאיר את היד על התחתונים שלה בעדינות, מרגיש את החום והרטיבות. היא החניקה אנחה של הפתעה, כאב ועונג ועצמה את עיניה לכמה שניות.

שפתחה אותן שוב, היה לה מבט אחר (אני מניח שגם לי), התמסרות שלה אלי, התחברות של שנינו

 

על אף הפוטנציאל המטורף של המפגש בין שנינו, ואלי בגללו, לא שרדנו יחד זמן רב עד שהנסיבות הכניעו את הקשר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י