שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהכספת שלי

אני כותב הרבה ולא מפרסם, חברה טובה פה הציעה לי להתחיל לפרסם מהמגרה(כספת) שלי.
העצמה שלי נובעת מהשלווה שלי, מודע לכח הפיזי שלפעמים חזק מידי, לאנרגטיות והחייתיות שמשולבת באיפוק ושלווה שלעיתים מתפרשת כמו אדישות שלא כולם מבינים או מקבלים.
לפני 5 שנים. 21 באוקטובר 2019 בשעה 12:15

כמה משמעויות טמונות בכיסוי העיניים,

זה לא לכסות אותן כדי שלא תראי אותי,

זה לא כדי שלא תסתכלי בעיניי הרושפות מתשוקה אלייך,
זה לא כדי שתרגישי חסרת ביטחון,
זה לא כדי להעביר יד על פנייך ולהרגיש את עורך סומר,
זה לא כדי להרגיש את הרעד עובר בגופך.

זה לכסות כי לא יכול לעמוד במבטך החודר,
זה לכסות כי לא רוצה שתבהלי כשתראי את העיניים שלי משתנות לטורף שנמצא בתוכי,
רוצה שתחווי אותי לפני שתראי את הטורף שבי.
זה לכסות אותן כי את מתמסרת אליי,
זה לכסות אותן כי את בוטחת בי,
זה לכסות אותן כי את נותנת לי את כולך ללא תנאי
יודעת שהכל מתוך תשוקה, תאווה, ביטחון ואהבה

ואת... את.... את רוצה את זה אפילו יותר ממני,

אז שימי את הכיסוי על עינייך ותתמסרי אליי...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י