עבד אמיתי?

תמיד הם אומרים: "אני מוכן לשרת אותך, מוכן להתמסר, לעשות הכל" וברגע שצריך באמת להיות כנוע , ה "עבד" מרוכז בעצמו ואינו בטל לאדון בכלל!

איפה אותם הימים של העבדים האמיתיים?!?
כבר נעלמו בתקופה שלנו...כבר מזה שנים....מתקופת שחרור העבדים באמריקה הצפונית;

עבד אמיתי צריך לשים את עצמו במצב שלא תהיה לו שום מציאות משל עצמו, כל כולו בטל לרצון האדון שלו, שיעשה מעצמו מבלי שיגידו לו מה לעשות, העבד צריך להיות מחובר לגמרי לרצון האדון!

ה'"עבדים" של היום מלאים ברצונות של עצמם, עסוקים בלמלא את הדחפים והחשקים שלהם, יוצא מצב שבו האדון הופך להיות העבד של העבד שלו, כי תכלס מי נהנה יותר?!?

לעבדים של היום יש תנאים מקדימים, דרישות וציפיות, עבד אמיתי חייב לשחרר כל מחשבה/חשק/דחף/תשוקה/רצון שלו ולהיות קשוב לרצון האדון בלבד!

עבד אמיתי חייב כל בוקר כשהוא קם לחשוב על האדון שלו, להגיד לו תודה על שזכה להיות העבד שלו, לחשוב עליו כל היום, לרצות בקרבתו כל הזמן, לחפש בכל דרך אפשרית לקיים את רצון האדון גם כשהוא לא נמצא ליד.

להיות מוכן למסור באמת את כל מה שיש לו (הכל ממש) בשביל האדון שלו, לאהוב את האדון שלו באמת = אהבה אמיתית = (נתינה לאחר מבלי רצון או כוונה לקבל משהו בתמורה בכלל) ולפחד פחד נורא מהאדון שלו ולעשות את האדון שלו מלך!

אם עבד "מתבייש" שלא יראו אותו משרת את האדון שלו, אז כנראה שהוא לא באמת עבד!...

ונסיים בטוב :-)
כולנו באמת עבדים !
בבית הבובות הקטן של אלוקים :-)