לפני 5 שנים. 7 באוקטובר 2019 בשעה 11:06
יושב לאכול שניצל בבאגט.. חום של צהריים.. יושב בחוץ בצל..
בריזה קלילה..
חושב עלייה ועל התמונות האחרונות שהיא שלחה לי.. ידעתי שיש לה צד כזה אבל הוא מאחורי מסכה..
אני רואה אותה בצורה אחרת עכשיו..
היא השפחה שלי וגם האישה שלי באותו רגע..
ברגע אחד היא הכלבה המיוחמת שלי שכל מה שהיא רוצה זה שאכנס אלייה כמעט ללא רחמים..וברגע אחר הכי האישה השבירה שלי שממש צריכה חיבוק וליטוף ושארים אותה שהיא נופלת..
כלפי חוץ יש כניעה אך שומרת על פאסון.. אני מת על הניגודיות שלה..
מצד אחד כנועה ..מצד שני יש לה קווים שלא ניתן לחצות... ככה זה שגרמניה פולשת למרוקו..
ונחזור לבגאט שהיה מדהים... כמו שרק מקום אותנטי יודע לייצר.. המשך יום מעולה..