|
|
|
איך אפשר להמשיך לומר לעצמך את זה?
עברה יותר מחצי שנה
השקעתי המון זמן ומאמץ בשיקום וריפוי
ויש תוצאות
הן מורגשות וניראות לעיין
אבל אני עדין אדם מפורק
עדין לא מסוגל לתפקד בעולם
תמיד אוכל לחיות עם זה שאת לא שלי וליראות אותך עם אחר
לעולם לא אוכל לחיות עם זה שאנחנו לא חברים יותר
בלי האמונה שלך בי הפסקתי להאמין בעצמי
אז אני לא יודע אם אכן יהיה בסדר
מקווה רק שלפחות את תיהיה מאושרת
אני מרגיש עצמי לראשונה מזה 30 שנה
זה נשמע כל כך מוזר אפילו לחשוב את זה
שלא לדבר על לומר את זה בקול
זה מוזר להיזכר בילד הרגיש שהיה בוכה כשיש אלימות בטלויזה
כל השנים האלה זה היה נישמע כמו אדם אחר
לא מי שגדל שונה וגידל עור של פיל
אבל לראשונה מזה 30 שנה אני מרגיש אמפטיה אפילו לדברים שאני צופה בהם או קורא
לא הייתי כל כך אמפטי 30 שנה
אני לא יודע אם זה טוב או רע
אבל אני יודע שזה אני
האני האמיתי
איך מראים לעולם שאתה עשיתה את העבודה הקשה?
שהשקעתה את הזמן?
המאמץ?
ועשיתה דברים שאמרתה שבחיים לא תעשה
איך מראים לעולם שאתה בריא?
פאק מי היה מאמין
בסופו של דבר הכל עצלי עינין של שליטה
אפילו אובססיביות היא תוצעה של חוסר שליטה
אני לא מצליח לתפקד כבר חצי שנה כי הכל נעשה בלי שליטתי
אחלה תובנה השאלה היא מה לעזזל אני עושה עם זה?
שנה נוראית בשבילי שנה הורסת
טוב שניגמרה לה
השאלה מה תביא איתה הבאה בתור
ניראה לי שדי
פרידה פרידה
אבל מי ידע שאחרי חצי שנה זה הפוסי שאני הכי אתגעגע אליו
האם אני מיתרגש מדיווחי סרק?
אני מניח שלא
האם אני מיתרגש מאנשים שלא מסכימים איתי ולא לסוגלים לנהל דיון תרבותי
אני יודע שלא
האם אני מיתרגש מאנשים אלימים?
אני בטוח שלא
אני משאיר את הריגוש שלי לאנשים ששווים ריגוש :)
מי היה מאמין שאפילו באתר שמוקדש לBDSM
יהיו אנשים שכל המטרה שלהם בחיים זה לסתום פיות לאנשים אחרים
זה פשוט מגעיל אותי
רק שהפעם המיטה קרה יותר ממה שהיא חמה
יותר מ7 שנים שאני לא חייתי על פעמיים בשבוע
זה מרגיש כל כך לא טיבעי להיתגעגע ליותר מכמה שעות ברצף
אבל בכל זאת החיים עדין יפים
יש חיוך על הפנים גם כשאין שום סיבה או רצון לצחוק
העתיד מבטיח ליהיות מעניין
ככה שנשאר רק ליראות מה הוא צופן
