בחיים לא חשבתי שיש בי כל כך הרבה כוח רצון
עבודה שבה כל שאלה במקום תשובה גוררת הרצאה משפילה של לפחות 5-10 דקות שניתן לי ברמה של ילד מפגר
עבודה שבה אחרי כל שאלה מזכירים לך שכניראה בכלל לא היו צריכים להעסיק אותך
והגרושים שמשלמים לך גם הם יותר מידי לרמה העלובה שלך
ואני חורק שיניים סותם את הפה ומקשיב
לא יודע כמה יש לי עוד כוח לזה
כן אני יכול ללמוד שם משהו
כן זה יעלה את הרמה המיקצועית שלי בסופו של דבר
כן זה יעשה אותי בעל מיקצוע ובסופו של דבר גם מורה טוב יותר
אבל כל יום הוא ניסוי חדש בסבלנות וכוח רצון
האני של לפני שנה לא היה שורד שם יומיים
מצחיק איך אנשים מישתנים לפעמים
עוד חצי שנה ואני אקח את כל בידע הזה שעולה לי בבריאות ואקבל עליו שכר שגדול פי 2 מזה של מי שנותן לי אותו
אולי אני אגיד לו את זה יום לפני שאני אעזוב
יש לי הרגשה שאני לא אוכל להפסיק לחייך אחרי זה