אני צריך
את התחת שלך מותק.
בא לי
לפרוק עליך מלחמות,
להשפריץ פחדים,
בתנועות חדות.
ללא מחסומים.
אני צריך
את התחת שלך מותק.
בא לי
לפרוק עליך מלחמות,
להשפריץ פחדים,
בתנועות חדות.
ללא מחסומים.
פָּתַחְתִּי אֶת דֶּלֶת הַמְּקָרֵר הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעִיּוּן,
בִּפְנִים הִנַּחְתִּי לִפְנֵי שָׁנִים לֵב אָדֹם.
שָׁכַחְתִּי שֶׁהוּא שָׁם.
נְטִיפִים שֶׁל קֶרַח בֵּין דָּפְנוֹתָיו,
אָחַזְתִּי בּוֹ בִּזְהִירוּת בִּשְׁתֵּי יָדַי להוציא הַחוּצָה לְהַפְשָׁרָה
כי אתם יודעים נו.. הגיע הזמן לאהבה!
קֵרַבְתִּי אָזְנַי אֶל חֲדָרָיו, פְּעִימָה חֲרִישִׁית בְּקֹשִׁי נִשְׁמְעָה.
יֵשׁ! פָּלַטְתִּי אַנְחַת רְוָחָה הַלֵּב חַי אֲנִי קַיָּם.
ואז הוא החליק, הלב הארור. נשמט, נפל לרצפה.
קילוחים של דם בלאגן של אדום על השטיח והחולצה.
אז ירדתי לסוּפר הקרוב, היקר ההוא בפינה ושאלתי את
המוכר אם נשאר במקרה, מסיר כתמי אהבה.
דַּוְקָא,
הָיָה יוֹם יָפֶה.
הַשָּׁמַיִם לֹא בָּכוּ,
הַפְּרָחִים לֹא נָבְלוּ,
רִגְעִי קִיּוּם שְׂמֵחִים
הִתְרוֹצְצוּ סָבִיב
פִּטְפּוּטִי נְמָלִים,
אָבִיב.
כְּאִלּוּ
לֹא אֵרַע כְּלוּם
אֲבָל
הָלַכְתְּ.
הִיא יָפָה כְּדֻגְמָנִית,
מְדַבֶּרֶת אִיתִּי
עַל סִפְרוּת וְשִׁירָה,
מְנַסָּה לְהַרְשִׁים
לְהַפְגִּין יֶדַע וּתְבוּנָה.
אֲבָל אֲנִי מִזְּמַן לֹא שָׁם.
חוֹלֵם בְּהָקִיץ,
עַל תְּלוּלִיּוֹת וּמַכְתְּשִׁים
אִמָּהוֹת וִילָדִים,
חַיָּלִים מֵתִים.
וְאָז הִיא מוֹשִׁיטָה יָדה,
נוֹגַעַת לי בַזַין,
מִלְחָמָה גדולה.
הִיא מַמְשִׁיכָה לְקַשְׁקֵשׁ,
עַל חֹשֶׁךְ וְלַיְלָה,
זוהַר וְקַבָּלָה.
וְהַיָּד שֶׁלָּהּ
לֹא מרפַה
וְנָעִים לִי מְאֹד
וְרַע לִי כָּל כָּךְ
בְּדִידוּת גְּדוֹלָה.
אֲחבק לך אֶת הַכאב
כְּמוֹ שֶׁאת אוֹהֶבֶת
הֲכִי חָזָק שֶׁאפשר.
אֶשְׁתֶּה אֶת הַיֵּאוּשׁ שֶׁלָּךְ
בְּדִיּוּק
כְּמוֹ שֶׁאת אוֹהֶבֶת
בִּלְגִימוֹת קטנות
עִם שְׁתֵּי כַּפִּיּוֹת שטוחות
שֶׁל עֶצֶב,
וְסֻכָּר.
תְּנִי לִי
אֲנִי קְצָת מָכוּר
אלַיך.
וביום מן הימים
תפתחי
את האלבום ההוא
תַזכרי
תחייכי
ותספרי להם
שפעם,
מזמן
גם אני
הייתי
ואם ישאלו
את תאמרי
שכמו רבים אחרים
פעמים רבות רציתי
ואלוהים יודע שניסיתי
רק לעוף ולגעת
ותספרי להם
על תקוות
בדידות
צחוק
ואהבה
ותספרי להם שפעם
מזמן
גם אני
הייתי
איתך.
לא חשבתי לכתוב פה אי פעם. בפלטפורמה הזאת. אבל אז, במקרה, נתקלתי במישהי פה שפרסמה שיר שלי (עם קרדיט!) ואמרתי (לעצמי) - עדיף שאפרסם אותם בעצמי. לפחות טיוטות.
הִיא יָפָה כְּדֻגְמָנִית
מְדַבֶּרֶת אִתִּי
עַל סִפְרוּת וְשִׁירָה
מְנַסָּה לְהַרְשִׁים
לְהַפְגִּין יֶדַע וּתְבוּנָה
אֲבָל אֲנִי מִזְּמַן לֹא שָׁם
חוֹלֵם בְּהָקִיץ
עַל תְּלוּלִיּוֹת וּמַכְתְּשִׁים
אִמָּהוֹת וִילָדִים
חַיָּלִים מֵתִים
וְאָז הִיא מוֹשִׁיטָה יָד
נוֹגַעַת לי בזין
מִלְחָמָה פְּנִימִית
הִיא מַמְשִׁיכָה לְקַשְׁקֵשׁ
עַל חֹשֶׁךְ וְלַיְלָה
זוהַר וְקַבָּלָה
וְהַיָּד שֶׁלָּהּ
לֹא מרפַה
וְנָעִים לִי מְאֹד
וְרַע לִי כָּל כָּךְ
בְּדִידוּת גְּדוֹלָה
פָּתַחְתִּי אֶת דֶּלֶת הַמְּקָרֵר
הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעִיּוּן,
בִּפְנִים הִנַּחְתִּי לִפְנֵי שָׁנִים
לֵב אָדֹם.
שָׁכַחְתִּי שֶׁהוּא שָׁם.
נְטִיפִים שֶׁל קֶרַח בֵּין דָּפְנוֹתָיו,
אָחַזְתִּי בּוֹ בִּזְהִירוּת בִּשְׁתֵּי יָדַי
להוציא הַחוּצָה לְהַפְשָׁרָה
כי אתם יודעים נו..
הגיע הזמן לאהבה!
קֵרַבְתִּי אָזְנַי אֶל חֲדָרָיו,
פְּעִימָה חֲרִישִׁית בְּקֹשִׁי נִשְׁמְעָה.
יֵשׁ! פָּלַטְתִּי אַנְחַת רְוָחָה
הַלֵּב חַי אֲנִי קַיָּם.
ואז הוא החליק,
הלב הארור.
נשמט,
נפל לרצפה.
קילוחים של דם
בלאגן של אדום
על השטיח והחולצה.
אז ירדתי לסוּפר הקרוב,
היקר ההוא בפינה
ושאלתי את המוכר אם נשאר במקרה,
מסיר כתמי אהבה.