סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

I Need You

כמה אתה חסר לי מאז אותו לילה נורא שבו התחננתי בפנייך שלא תעלה על ההגה כי הגזמת עם השתיה. כשקיבלתי את השיחה ממספר חסום לאחר כמה שעות אחרי שרבתי איתך בגלל השתיה. "נדיה *&^$?" כן זו אני. "מדברים ממשטרת ישראל...." ומאז אני אבודה. מנסה לחזור לחיים ולהמשיך. חזרתי לצאת ולנסות להכיר מישהו שיצליח להכנס לליבי מחדש ולמלא את החלל הענק שהשארת אך כולם צל חיוור שלך. באמת שניסיתי להתפשר, אבל אחרי מה שמצאנו אחד בשניה זה מרגיש בלתי אפשרי. ולא, אני רק בת 43 ולא רוצה להשלים עם חיים ונילים (ככה קראת לזה?) ומשעממים. רוצה שוב להתרגש ולהרגיש. הכרת לי את העולם הזה והפכת אותי למלכה שלך ואהבתי את זה כל כך בזכותך.

מתגעגעת אלייך נורא. נראה לי שאקפוץ לבית הקברות היום, להניח שוב פרח בודד על מצבתך.
לפני 3 שנים. 26 באוגוסט 2021 בשעה 7:22

מעניין אם הוא מתגעגע אליי כמו שאני אליו.....💔

dn46​(שולט) - מעניין, אבל מדוע הגעגועים? מדוע החשש שזה לא הדדי?
לפני 3 שנים
יפה קצת משונה{קרוסית} - כמה כאב בבלוג אחד, ופתאום כל הצרות שלי קטנות. אשלח לך רק תקוות שאושר ישוב להיכלך.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י