בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

I Need You

כמה אתה חסר לי מאז אותו לילה נורא שבו התחננתי בפנייך שלא תעלה על ההגה כי הגזמת עם השתיה. כשקיבלתי את השיחה ממספר חסום לאחר כמה שעות אחרי שרבתי איתך בגלל השתיה. "נדיה *&^$?" כן זו אני. "מדברים ממשטרת ישראל...." ומאז אני אבודה. מנסה לחזור לחיים ולהמשיך. חזרתי לצאת ולנסות להכיר מישהו שיצליח להכנס לליבי מחדש ולמלא את החלל הענק שהשארת אך כולם צל חיוור שלך. באמת שניסיתי להתפשר, אבל אחרי מה שמצאנו אחד בשניה זה מרגיש בלתי אפשרי. ולא, אני רק בת 43 ולא רוצה להשלים עם חיים ונילים (ככה קראת לזה?) ומשעממים. רוצה שוב להתרגש ולהרגיש. הכרת לי את העולם הזה והפכת אותי למלכה שלך ואהבתי את זה כל כך בזכותך.

מתגעגעת אלייך נורא. נראה לי שאקפוץ לבית הקברות היום, להניח שוב פרח בודד על מצבתך.
לפני שנתיים. 20 בדצמבר 2021 בשעה 14:00

שני צדדים זה הכי כיף. הכי כיף זה להחזיק שניים. אחד שמפנק בלי סוף ואחד שנהנה מהפינוקים שלי בלי סוף.. טוב לי בשניהם. מאוד מבלבל.

 

אבי הנדימן נשלט​(נשלט) - את צודקת לתפוס 2 הכי טוב
לפני שנתיים
Legato - נדיה. נאדיה. ריגשת אותי מאד. זה לא מובן מאליו. החלל הזה. הבועה שהיתה לכם. האהבה רק תתחזק מיום ליום. אולי הריק אפילו יכאיב יותר מיום ליום. אבל מתישהו את תצליחי להתנהל בתוכו. לחיות אתו. ובמקביל לאהבה השורפת הזו, את תצליחי להיפתח למימדים נוספים, בהם החיים בשלב מסוים ייראו לך פחות דהויים ולאט לאט מעט יותר צבעוניים. שולח אהבה ולב מחבק וממלא.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י