סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

I Need You

כמה אתה חסר לי מאז אותו לילה נורא שבו התחננתי בפנייך שלא תעלה על ההגה כי הגזמת עם השתיה. כשקיבלתי את השיחה ממספר חסום לאחר כמה שעות אחרי שרבתי איתך בגלל השתיה. "נדיה *&^$?" כן זו אני. "מדברים ממשטרת ישראל...." ומאז אני אבודה. מנסה לחזור לחיים ולהמשיך. חזרתי לצאת ולנסות להכיר מישהו שיצליח להכנס לליבי מחדש ולמלא את החלל הענק שהשארת אך כולם צל חיוור שלך. באמת שניסיתי להתפשר, אבל אחרי מה שמצאנו אחד בשניה זה מרגיש בלתי אפשרי. ולא, אני רק בת 43 ולא רוצה להשלים עם חיים ונילים (ככה קראת לזה?) ומשעממים. רוצה שוב להתרגש ולהרגיש. הכרת לי את העולם הזה והפכת אותי למלכה שלך ואהבתי את זה כל כך בזכותך.

מתגעגעת אלייך נורא. נראה לי שאקפוץ לבית הקברות היום, להניח שוב פרח בודד על מצבתך.
לפני שנתיים. 24 בדצמבר 2021 בשעה 11:36

הייתי רוצה להאמין לו אבל זה כנראה כבר לא יקרה שוב. אז למה אני מענה את עצמי? הלוואי וא' יחזור מהמתים...💔

משקיף מהמשקוף - שלא תדעי צער... מקווה שתתחזקי ותשמעי רק דברים טובים
לפני שנתיים
Shish​(שולטת) - הלוואי והיה אפשר, אפילו לא לתמיד, רק לביקורים קצרים. מצידי שיהיה זקן וחצי רקוב, רק שיבוא להגיד שלום ולשתות כוס תה.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י