איך בכלל בוחרים שם לבלוג, זה כלכך פלואידי.

לקח לי לא מעט זמן לרדת לעומקו של השיר הזה (הפרשנות היא סובייקטיבית לחלוטין, כמובן, ואינה נשענת על אלגוריות - כפי שרבות מהפרשנויות על שיריו של לאונרד נשענות), אבל משהו בו, דינמיקת הכוחות, השליטה, והרמיזה לשילוש כוחות א-סימטריים לא הניח לי.
ולמה בעצם השיר הזה? כי הוא נוגע בקו הדק הזה שבין שליטה ונשלטות, במעבר כוחות שהוא לא מבוסס הררכייה בשום צורה, אלא תשוקה. ואולי אני רואה בו קצת את עצמי, שכן גם בי, שני הצדדים הללו - השולט והנשלט, מנהלים מלחמה.

I believe that you heard your master sing
When I was sick in bed
I suppose that he told you everything
That I keep locked away in my head
Your master took you traveling
Well, at least that’s what you said
And now do you come back to bring
Your prisoner wine and bread

השיר מתאר עבד שעורג לשולטת שלא נענת לקריאתו, משום שהיא עצמה, עורגת לשולט. מעבר לשליטה שיש לה עליו, יש לה גם מידע אינטימי על דרך המחשבה שלו, משום שהוא עצמו, בשלב זה או אחר, היה בקשר עם השולט שלה.

You met him at some temple
Where they take your clothes at the door

תחילתו של המפגש, מתאר סיטואציה חשופה, פוגענית, שבה נפגשו השניים - הבגדים נשארו בכניסה, לתוך המקדש, נכנסים עירומים. עירומים - ללא שריון, ללא מגננות. 

He was just a numberless man in a chair
Who had just come back from the war
And you wrap up his tired face in your hair
And he hands you the apple core
Then he touches your lips, now so suddenly bare
Of all the kisses we put on sometime before

ישנה דינמיקה מעניינת, מעניינת במובן העמוק של השולט והנשלט, כי יש כאן יחסי גומלין. האדון, מתואר בסיטואציה הזו כאדם מן השורה, עוד אחד, אבל יש בפיו בשורה. 
הוא עייף, והיא מנחמת אותו. היא עוטפת את ראשו בשערה, מכילה אותו - והוא בתמורה - מעניק לה את ליבת התפוח.
אבל מה בעצם המשמעות של ליבת התפוח הזה? אם מסתכלים על זה מנקודת המבט של סיפור הבריאה, התפוח מתאר את תחילת החטא, אבל גם - את תחילת המודעות. 
האדון, מעניק לה הצצה קצת יותר עמוקה, לעבר מי שהיא. והחטא הזה, שאליו היא נחשפת, יוצר מפולת שאין ממנה חזרה. 
אז מה הם יחסי הגומלין האלה - האדון מתואר כמלמד, כמורה, ואילו הנשלטת (עדיין לא נשלטת מובהקת בשלב זה) מספקת לו איזשהו צורך מנחם.

And he took you up in his aeroplane
Which he flew without any hands
And you cruised above the ribbons of rain
That drove the crowds from the stands
Then he killed the lights in a lonely lane
And an ape with angel glands
Erased the final wisps of pain
With the music of rubber bands

כאן, באחד הבתים היפים ביותר לטעמי, מתרחשת תחילת התלות. כאן הנשלטת, מתמכרת למשהו שמתואר כמעט כסם. בהתמכרות הזו, יש מנוחה, משום שהכאב נעלם. 
האדון מוחק את הכאב, והוא עושה זאת באמצעות אקט שליטה - מוסיקה של רצועות גומי. היא מתמסרת.

And now I hear you master sing
You kneel for him to come
His body is a golden string
That your body is hanging from
His body is a golden string
My body has grown numb
O now you hear you master sing
Your shirt is all undone

והנה - האיזכור הראשון המפורש של השליטה. היא שומעת אותו שר, קצת כמו שירת הסירנה שאין לעמוד כנגדה. והיא ממתינה לו, בכניעה. אך יש עוד צד לסיפור, זה של הדובר, והוא נשלט על ידה. גופו הפך חסר תחושה, הוא עורג למשהו שהוא לא מקבל, והיא, היא מחכה לאדון שלה, עם חולצה פרומה. כאן, התשוקה הפכה לכלי שליטה משולש.

And will you kneel beside this bed
That we polished so long ago
Before you master chose instead
To make my bed of snow
Your eyes are wild and your knuckles are red
And you are speaking far too low
No, I can’t make out what your master said
Before he made you go

פעם היינו שווים. האם תחזרי לרכון לצד המיטה שניקינו זמן כה רב בעבר, לפני שהאדון שלך, בחר להפוך את מיטתי למיטה קרה.
יש כאן שליטה עקיפה של האדון שלה, עליו. בכוחו עליה, הוא שולל ממנו - מהדובר, את החופש שלו. היא מפנה לו עורף. בהררכיה הזו, שנוצרה בשילוש המוזר הזה, גם הנשלט, וגם השולטת עורגים, כל אחד למושא תשוקתו. האדון שלה, הפנה לה עורף קרה, הוא הכריח אותה ללכת.

I loved your master perfectly
And I taught him all that he knew
He was starving in some deep mystery
Like a man who is sure what is true

והנה, מתבהר הקשר בין הנשלט - הדובר, לאדון. מסתמן שבדינמיקה בינהם, הדובר היה הדומיננטי והאדון - הנשלט. וכאן, ברגע הזה, השיר נפרם. הדובר לימד אותו, כנראה הכיר לו את עולם השליטה. (או אם חושבים רחב יותר, את עולם התשוקה). הדובר לימד אותו, את כל מה שהוא יודע.

And I sent you to him with my guarantee
I could teach him something new
And I taught him how you would long for me
No matter what he said, no matter what you do

הדובר שלח אל האדון את אותה אישה שלבסוף הפכה להיות השולטת שלו. והוא עשה זאת, על מנת ללמד את האדון, שלא משנה כמה ינסה, לא משנה מה יגיד או מה יעשה, הוא תמיד ישתוקק לדובר, לאדון שלו. 
יחסי השליטה המשולשים, שבה לכל אחד מהשלושה יש שליטה על אדם אחד, אך רגישות ונשלטות מידי אדם אחר, הופכים את השיר הזה למאוד מיוחד עבורי. 
ועכשיו, לינק;)