אני בבית.
היה לילדים יומהולדת במושב.
המשפחה המצחיקה של גרושתי, אף אחד לא מדבר איתי. לפחות אני רגיל לזה מסוף הנישואין כבר.
כאילו שעשיתי להם משהו חוץ מלכבד אותם גם כשערכיהם לא התאימו לי. שתקתי מול חם קרוב לביביסט. יש לי בן דוד שאני לא מדבר איתו, חם זה בקטנה. אקיצר מצחיקים.
מה שכן הפריע לי הוא שבקבוצת ווצאפ של הגן רובם כבר אמרו תודה רק לגרושה. כאילו בסדר, היא מהמושב והיא ארגנה את הרוב אבל ברור שחלקנו בעלויות ואנשים לא זוכרים שבלי להודות גם לאבא, הוא כאילו לא האבא של הילד, זה לא מסביב למי שאירגן, כאילו אנשים לא מודים למפעיל. אני לא בטוח שהסברתי את עצמי טוב אבל לא הייתי מוכן לזה. פתאום אני מתחיל לחטוף חיצים בצורת הודעות ווצאפ.
הזכרתי לעצמי שזה לא משנה אפילו אם במושב מפנימים מאוד מאוד מהר. סתם, חשבתי שזה עניין בסיסי יותר כנראה.
העיקר שלא יחסר להם.
אני לא רעב לתודות על משהו שבאמת לא ארגנתי
והם ממש ממש שלי.
