הבנדיט הקטן ושובה הלב שלי התחיל לצעוק על כולם.
הוא קטנצ'יק אובייקטיבית וברור שבאופן יחסי לאחיו הבכור שגדול ממנו בשנה אבל נראה כמו ביורן איירונסייד.
הדרך בה הוא שורד זה לעשות רעש וזה בסדר, יש לו אישיות שמעמיסה איזורי חיוג שלמים. הוא כצעיר מראש מרשה לעצמו יותר, בודק יותר גבולות ואפילו תפסתי אותו מתחבל תחבולות עם אחיו כאשר הוא המוח ואחיו הכוח, אקיצר הבנדיט המדהים שלי.
אני צריך לחנך אותו בגבולות גזרה ברורים.
אני צריך לשמור על הדרך שלו ועל היתרונות היחסיים שלו, לחנוך לו לפי דרכו, אסור לי לדכא אותו ולשבור אותו, מאידך אני חייב להשיג את התוצאה שהיא להכין אותו לחייו הבוגרים בכל מישור, ככל שאספיק לפני גיל שש זה יותר קל ולכן זו למעשה הזדמנות.
אני לא ממתין לכשיצעק וכאשר הוא צועק אני ממש לא מתעצבן. אני כל הזמן מזכיר לו בשקט ובאהבה, מנשק אותו ואומר לי שאני מאמין בו שהוא יכול.
כשהוא צועק אני משיב בשקט, עמיתוש, איך אנחנו מתלהבים?/ מדברים? והוא מספיק חכם וקולט הכל.
אם הייתי צועק עליו חזרה זה היה מצחיק הרי, איזו דוגמה אני משמש?
גידול ילדים דורש זמן, מחשבה, קשב ורגישות.
אני רגיש כגבר אבל אין ספק שגרושתי כאישה לא רואה אותי. מן הצד השני כל קשר בינה לבין דרך עקבית בחינוך זה כמו יום ולילה. אני מנסה להדריך אותה וזה משעשע. מעולם לא עניין אותי להיות "הגבר" במערכת היחסים. אני הכנתי אוכל ואספתי אותם אחרי העבודה, היא כל הזמן נהגה, היא סימנה מטרות, אני דאגתי לאיך. בחינוך יוצא ממני מישהו שמדריך אותה בלי קשר לברדק שאני עובר כרגע גם בשל זכותה המקובלת לבחור עם מי תחייה. זה מצחיק כמה בחוזקות שלי לא מעניין אותי כלום.
אני מקווה שלמרות הפרידה הילדים לא יפסידו הרבה. חומרי פחות משנה כל עוד יש להם אוכל בגד וקורת גג.
אז בעניין החינוך, כל הזמן לטפטף, לשמור את הנושא בסדר היום בסדר וברוגע. הקפדה תשיג שינוי תוך מספר ימים ואיזה קטע, אנחנו בחופש הגדול.
גם אם אני מפסיד כסף שמאוד חשוב לי עכשיו, מאוד,
הזכות לארבעה ימים רצופים לעצב את היצירה החשובה בחיי בדרך בה חינך אותי אבי היא כל מה שיכולתי לבקש. לא מזיז לי מקום, לא מזיז לי כסף, לא מזיז לי בנות. בעיני אני עושה את כל מה שאלוהים התכוון אליו. שכה ייתן לי כוח הם ידברו אמת, יודו בטעות, ידעו להקשיב ולדון כמו בני אדם בחברה.
בגיל המתאים אסביר להם שאישה היא יצור שונה ואיך גבר חייב להתנהג ליד אישה ואו באינטימיות איתה.
שהם רק בני אדם.
הם יבינו שגבר צריך לעבוד תמיד ולא משנה במה. הכל מכובד. הם גם יבינו אהבת אחים.
עם כל זה הם גם יבינו שערכים מהותיים קודמים לדם.
עוד נפתח את זה.
(כתיבת הפוסט ארכה שעה בשל שלל הזדמנויות חינוך עם הילדים. זה מאתגר :)
אהבה.
