אני מחפש רכב לגננות ויש לי טראומה מקניית רכב. פעם מוסכניק שהכרתי עבד עלי כהוגן והשמיד לי איזה 30% מהעסק.
אבא של חבר הכי טוב שלי אוסף רכבים. לא מדובר על אחד שניים וגם לא על עשרה. אמרתי לו שאני לא איזה מבין גדול וכל עזרה או כיוון שהוא יוכל לתת לי יעזור.
מוסכניק שאני מכיר התקשר ואמר שאולי יש לו רכב עבורי. אביו של החבר אמר שהוא יבוא איתי לראות.
אין לי רכב כרגע אז הוא בא לאסוף אותי. אני כאמור לא מבין כלום ברכבים אבל ממה שקראתי הוא בא לאסוף אותי במרצדס amg. בחיים שלי לא נסעתי בכזה כמובן. אנחנו מגיעים למוסך וחצי מהאנשים באים ללחוץ לו את היד. תוך כמה דקות הבעלים של המוסך מתחיל להתעניין איתו איך הוא משפץ את המוסטנג 78 שלו ומבקש טלפונים ועצות.
אפילו בלי להתניע את הרכב הוא גורם למוסכניק להגיד שיש לרדת מהרכב שעבורו הוא קרא לי ושאותו הוא רצה שאבדוק.
אחר כך בשני מגרשים נוספים בהם מכרו גם מזראטי וסמלים נוספים שראיתי לראשונה, כולם עושים לו כבוד ,הוא מוציא מהם כל מידע שבא לו והם אומרים תודה.
נכנסתי בראש של רכב מסויים ויצאתי בראש אחר לגמרי.
המון תודה על חברים טובים ואהבה.
