איש המגהץ!

זו היתה הפעם הראשונה שלי בחדר ניתוח.

התמונה האחרונה היתה בקומה מינוס שתיים בחדרי הניתוחים, היכן שמזהים אותך, אתה מדבר עם המרדים עם הרופא, כמה שניות על הפרוצדורה ומזניקים אותך לחדר ניתוח.

חדר ניתוח הוא חללית. חללית.

נפתחות דלתות לחדר ענק, לפחות ארבעה אנשים על מחשבים מסביב כשמגלגלים אותך פנימה וצוות עוד מצטרף. מיטב הטכנולוגיה האנושית, שלושה פנסים עצומים במרכז להאיר כל פינה הכי קטנה היכן שצריך, מיכשור צינורות, גזים וסוללת טילי פטריוט (סתם).

מרגע שנכנסת הכל מתקתק. מעבירים אותך למיטה צרה ערום, מכסים בבד מחומם. ומתחת לפנסים העצומים. אתה בהכרה עדיין ומעכל שאתה המופע המרכזי בכל הברדק החללי והמקצועי הזה.

מביאים שני מתקנים להנחת הידיים לצדדים, קושרים את הזרועות מעט כדי שלא תזוז מתוך שינה ומחברים כל מיני מכשירים. לחץ דם, סטורציה, דוקרים ומכניסים מחט. מסדרים מכשירים ומדברים בקאז'ואל כשאתה מבין שאין אחורה. עוד כמה דקות כשאהיה אאוט הם פותחים לי תבטן מחטטים מנתקים ושולפים לי אשך. מתחיל להיות לי מעט קר ואני אומר להם שקצת קר לי. בשניה מביאים לי צינור שפולט אויר ב 25 מעלות ליד בית החזה, בשניה אתה בסדר.

המרדים שם לי מסיכת חמצן על הפנים, לא מהדק, מניח בערך ואומר לי שזה רק חמצן. אני עונה לו, אני מכיר אתכם מהאנטומיה של גריי. הוא אומר לי לא עידו, אנחנו מקצועיים לא טלויזיה, אנחנו מרדימים אותך דרך הוריד ולא נעבוד עליך בעניינים האלו.

אני אומר וואלה, אז אני לא אדע כשזה מתחיל?

עונה לי המרדים אתה תרגיש ממש מעט ולמעשה זה מתחיל עכשיו.

הם מתחילים לזרוק באויר מילים שעה, כמויות חומרים, לחץ דם ואני מרגיש מתמלא במשהו שאופף את כולי, אני עוד מספיק לחשוב לי שזה בטח זה....

התעוררות בהתאוששות.

פסגת הטכנולוגיה. כבוד לאבד אשך כך.

תודה לכולכם.