כאילו מאשימים אותי שאני מתייחס בנפרד אל כוס.
כאילו במנותק מרצונות האישה, מתייחס רק אליו.
אני שואל אם ההגדרה נכונה.
כי לדעתי בלבד, ברור לכולם שלא ניתן מעשית להתייחס רק לכוס. כמובן שסליחה על הסגנון האישי והישיר שלי אבל בואו, אחרת זה לשתוק.
היות וקלטתי את הביקורת המרומזת אאלץ להתייחס לטענתי ברצינות;
כל כוס מגיע עם אישה מחוברת חיה ונושמת.
למעט אם מדובר בבעיות קשות, אישה היא אישה והיא מבינה טוב מאוד איך עליה לשמור על האיבר שלה, למה וממי. לדאבוני לומדים את זה טוב טוב אצלנו בחברה.
גבר שנותן לאישה את החוויה הכללית שרוצים אותה משום איבר שיש לכל אישה, לא נותן לה את ההרגשה שבחרו בה. אין שום ייחודיות שלה עליה הזכר מצביע כשהוא אומר: אותך.
החיים לימדו אותי שלמעט ברגעים מסויימים, זו אינה אסטרטגיה נכונה לבוא איתה אל אישה והסיכוי להיות גבר שחושב רק על כוס ולמעשה פוגש אותו קיים אך לא סביר.
יש לי עוד טיעונים אבל זה מחזיק לדעתי. אישה היא בוחנת מספיק טובה בנות. אני מבין את החשש שעלה כאן ומרגיע שאני רחוק מלהסתכל על נשים כך. כמות הביקורת שחטפתי באמת גורמת לי לשקול לכתוב פוסט על רגעים שהראיתי כמה אני גבר. לפעם אחרת.
עכשיו אני לא מתיימר לחלוק על כך שלנשים מסויימות הקריאה של מה שאני כותב לא בא טוב בעין. זה לוחץ על איזה שהוא מקום, אגיד בזהירות חוסר ביטחון מובן, כי החברה שלנו אינה מקום בטוח למטרה המקורית של הנקבה. למעשה לדעתי הרבה יותר מדי גברים לא מתאימים מצליחים להיכנס לתחתונים, לפחות המנטליים.
אם הכל מובן אז מדוע יוצא שמחשבות של גבר די ליברלי, שלא עומד לו מאישה מדוכאת ולמרות שזה מאוד נוח עם בולבול שמן דווקא לא מחפש ארבע נשלטות צעירות במוח שיחשבו שניסיון החיים הסביר שלו היא תורת אלוהים אלא יותר שולטות, בבלוג האישי שלו מעצבן כל כך הרבה?
לא בטוח שיש לי תשובה וצריך לזכור שכל אחד מגיע ממקום שונה.
אני חושב שאולי יש משהו בעניין הלא ספציפי אולי הפומבי אבל בסופו של דבר יש כאן שאלה מרכזית של האם האישה בחרה באינטימיות.
כל פעם שלא ברור לנשים שבצד השני יש אישה שבחרה בצורת האינטימיות הזו זה מקומם. כי ברגיל זה מקומם. גם אם אני חושב את זה בראש זה לא בסדר, כי לא ברור לכן איך זה מתבטא בפועל, עם אישה שאני פוגש.
עכשיו, אני נראה אדם שאפשר לדבר איתו, הרי לא ראיתי פמניסטית שכועסת על סמוטריץ' והוא לא אני.
הפירוש של נשים וגברים לאינטימיות ומה שעושים בה אינו תמיד זהה. לכל אישה ישנו החשש שתיתן סיכוי לאינטימיות נעימה ויבוא איזה זכר ממוצע ולא רגיש ויהרוס הכל, לא צריך יותר מדי, אני מכיר אותנו.
כאילו יש תמיד חשש, שבחיים לא ייעלם.
יש לי רק שני דברים להגיד;
יש לי את כל הסבלנות בעולם להסביר הכל באופן שאני מקווה שירגיע כל אחת במסגרת מגבלות גבר אנושי המסביר לאישה את עצמו.
הפחד נובע לדעתי לא רק מהטבע הגברי אלא גם מבחירות לא נכונות שאנו עושים כפרטים וכחברה.
ספיציפית אני זכר שמפשל חופשי. לא מבין מתי להחמיא לטוסיק זה לא מה שיעשה לאישה עכשיו טוב, לא מבין מה שאישה אומרת לי בפרצוף במילים ברורות (לא בקטע המיני, שם אני די זהיר ואני שולט לא מאוד משכנע עד שמכירים), אני חופר באג'נדות ערכיות ונוטה לא להתפשר, יש לזה מחירים חברתיים, גם כשאני רוצה להגיד שיש לי דרך של גבר, יוצא לי להגיד "ערכים לפני כוס".
אז קודם כל אני מתנצל, אני מנסה משום שאני לא מושלם בהגדרה אחרת הייתי רק מצליח.
להגנתי אנסה לטעון נואשות שאשתדל תמיד אבל אני יצור לתקופות אחרות. יצור גס, שמחזיק כשקשה, שיודע לשרוד ולא תמיד מעריך את לחיות מספיק, שיחזיק לך צאצא גם במחירים טרמינליים.
אני מבין שאני לא מושלם אבל לפחות זה במזגן כשאתם שבעים והילדים מתלבטים בין חוגים ויש להם ממ"ד.
אם לא להתבכיין בבוקר, עם האחת שהסכימה לצאצאיך המחיר שגבר משלם הוא לפעמים הקשה ביותר. בלי להיכנס למקרה הספציפי שלי אני מאמין שאריה טוב מבין שטבעית הוא יורד לתחתית שרשרת המזון.
אז בשורה התחתונה את אהובה כמו תמיד.
גם אם לא הצלחתי לבטא את מה שהיה פשוט כל כך, הייתי משקיע עוד הרבה יותר מילים וזמן בניסיון.
תמיד אגיד שאת צריכה לבחור בי כל יום, לא כי אני רוצה ללכת אלא כי זו האמת וכשאני לא מבין מה הולך סביבי אני חייב להגיש לך אותה. אני לא תמיד מבין ותאמיני לי דווקא מולך לצאת אידיוט זה כואב, אני עושה מעצמי צחוק פרו בונו.
אני לא מושלם ולא אנסה למכור את זה.
לא משנה מה אמרתי, במה פישלתי או יצאתי לא רגיש.
המהות שלי אחת היא.
אם את בוחרת, אני כאן.
(מקווה ללמוד יותר ולפשל פחות, כי זה שווה לי).
