כל מה שכתוב בבלוג הוא שטות גמורה עליה אני בעל הזכויות הבלעדיות.
עם זאת אני אחראי רק מבחינת התשואה והמוניטין הנצבר על פניני החוכמה ומרגליות המשהו שיופיעו בבלוג ובשום אופן לא על עוגמת הנפש, המפחים, אי ההבנות, הגולגולת הדקה של אי אילו מהקוראים (אל תתנשאו גם אני מצצתי וקיבלתי בטוסיק, גם אמרתי את הכי טובה ואז היא הכניסה לאחר), וכל נזק פיזי או נפשי ו/או אסון טבע אם במודל הסטנדרטי ו/או בחלל/זמן במצטבר.
לכן אם מצאתם את עצמכם נפגעים אני קודם כל מתנצל, יכולות ההקלדה שלי נחותות מיכולות החשיבה, שערו בנפשכם לבד לאור המיצג לעיל באיזו תעודת עניות מדובר. נסו לדבר איתי ולהבין למה התכוונתי, אני משוכנע שתוך זמן קצר תשתכנעו שיש בהחלט ממה לפחד ושפרופסור זריצקי טעון הסתכלות בעצמו. איזה לופ זה יוצר הא?
נסו להמשיג לי את הבעיה, אני נכה חברתית, מאוד לא פוליטיקלי קורקט והאמת שאין לי חברים ואני רק מציג את זה כאילו שיש לי מלא. אני לא מסתדר עם העולם ותמיד פחדתי להיות גדול, אבל לך תגיד את זה בפגישה ראשונה עם אישה בעלת רחם, אני אצא לבד תודה.
אתם מבינים, זה בכלל לא קשור לכסף. אני בכלל בודק אם יש כזה דבר אהבה. במצב כזה מעולה שאין לי כסף (נזיל. בנקישת אצבע אני מנפיק ומממש את המיליארדים, אני לא באמת כזה רגוע רק משום שיש לי את שמני ובכלל זה לא מעניין נשים), אף אחת לא תסתכל עלי בגלל הכסף שאין לי (נזיל. ב טוב די).
כאילו אני מתחיל לחשוב שאהבה היא רומנטיזציה של הניצול ההדדי המוסכם. אני סבבה עם לקבל את זה אבל לא מתאים לי לקבל את זה בלי לשמוע את האמת הזו מאישה. והאם אישה אחת היא מדגם מייצג על מנת שאוכל להניח זאת? לא. אני צריך לבדוק את כולן. ואני לא בכלל מתאים לי ניצול, אני מוכן למות עבור אם ילדיי בגלל הערך לא משום שהיא מחזירה לי שווה ערך בילדים או כוס (בכוונה שירז, אני מאוד מעריך את ההוא שזו שבחרתי בה תיתן לי). אם אני מתחיל להתחשבן, ישר מרגישים את זה ומתחשבנים איתי ואז מה זו אהבה?
עכשיו חייבים אהבה.
אם אני כגבר מבין את זה כל מי שילדה משהו חי מבינה את זה. כל מי שמקווה למען בנה או ביתה מקווה את זה. אנחנו עדיין יולדים גם בנים וגם בנות, האם במישהו מהם אנו מעוניינים שהחברה בה הוא יחיה תפגע? מובן שלא.
לכן אל תאכלו לי את הראש במחילה ואהבה.
אז אני אוהב כוס. אתן אוהבות גובה ומרגישות ביטחון מכסף מראה חוכמה ורק לעיתים רחוקות מאוד כל התשובות נכונות. זה בכלל לא פשוט להישאר חיובי וקול בצורה המדהימה בה אני עושה זאת. אבל חייבים.
שלא תבינו, החוויה שלי כגבר בעולם הזה היא פריבילגית מבחינה מינית. זה לא באשמתי אבל אני מבין את זה ומצר על זה.
אני טוען שכל עוד מדובר במילים, בבלוג של בן אדם, בואו ננסה להבין. לצעוק מיזוגן אני ארשה לכם תמיד, גם לחסום. אבל זה משחק של אחד או אפס. אחד מאיתנו יפסיד למרות שהילדים של כולנו יצטרכו להסתדר. אקיצר, הייתם מאמינים שלמרות הפרא אדם המיני שאני למאלפות הנשיות ששרדו איתי קשה הרבה יותר עם הדיבור שלי במספר מישורים?
בנות. אני אוהב אתכן גם אם אתן שונאות אותי. עם גברים זה אחרת. להם אין רחם. שיתרחקו לי מהטריטוריה. לביבי אין ערכים. לא קשור.