את תבואי

הגשם החל מטפטף על החלון

ואת בדרך הביתה חוזרת מעוד אדיוט

שחשב שלקרוא לך זונה יעשה אותו חזק

שטעה לחשוב שאדונות אינה אכזריות

ולא הקשיב כשהסברת שטעה..שטעית

ורצית לכאוב כי מגיע לך

והוא אמר שמבין אך הבין רק את עצמו

ואת בדרך הביתה עם סימנים על פלח ישבן

תחתונים מוכתמים מעוד גיבור תהילה

ואבא בכסא הנדנדה עם הסיגריה הנצחית

יחכה כמו תמיד

הוא לא נואש ממך

הוא יאהב כמו תמיד

יחנך הנער על פי דרכו

לעתים יחייך ילטף בהבנה

ובעת הצורך יניחך על ברכיו 

ירביץ בך תורתו

אבל תמיד יאהב..

טוב שחוזרת הביתה