|
|
|
מצאתי את עצמי מול האתגר האולטימטיבי.
הדבר האחד שאני רוצה ולא יודעת איך לאפשר.
מצחיק אפילו להגיד את זה.
"תני לי לעזור לך " הוא אומר לי
אני נבהלת. לא יודעת איך זה לקבל עזרה ממישהו.
לא נשלט שמבצע פקודות, אלא גבר שפשוט רואה חור ורוצה לעזור.
מעולם לא דיברתי על זה.
לא באמת, פתוח, מול אנשים.
תמיד היה בי משהו מיני. כבר כשהייתי ילדה.
גברים תמיד הסתכלו עליי בצורה מסויימת. גרמו לי להרגיש ערומה. התביישתי בזה. זה לא הרגיש לי בנוח. פחדתי מהם.
בגיל 12 הכרתי גבר באינטרנט. ICQ , מי שזוכר. ילדה תמימה ומצלמת רשת. הוא לא היה היחיד, הוא היה מיוחד.
הוא הפך אותי לנשלטת. הוא היה בשנות השלושים המאוחרות. הוא נראה לי חכם כל כך. דיבר אליי כל כך יפה. החמיא, עטף אותי בכל מה שהיה חסר לי מהסביבה המיידית שלי, כי בחרתי להסתגר ממנה.
הוא סיפר לי כמה אני מיוחדת, חכמה, כמה הוא רוצה להיות לידי. נתן לי הרגשה שהוא מדבר לאישה ולא לילדה.
אני חושבת שאהבתי אותו. כמה שיכולתי לאהוב בגיל 12.
החלק המיני לא איחר לבוא. אני אחסוך מכם את הפרטים הלא נעימים.
השליטה שלו בי ריסקה אותי מהר כמו שהמחמאות שלו העלו אותי.
במשך שנים הייתי ילדה מסוגרת שפחדה מגברים בכל הגילאים. היה קל יותר להיות מכוערת ושמנה שלא מסתכלים עליה. היה קל יותר להיעלם ברקע. התעללות מילולית ונפשית כבר לא היו זרות לי.
עם הזמן וחברות טובות, שלא ידעו כלום על זה, מצאתי את הכוח להיפתח קצת לעולם. חסרת ביטחון, מינית ודי נואשת לתשומת לב גברית.
הם לא איחרו להגיע. חרמנים ורוצים. הפעם בגילאים יותר מתאימים, יחסית. הם הזינו בי את האמונה שכל מה שאני בחיים האלה זה צעצוע מין. הם לא עשו שום דבר רע. הם פשוט היו גברים חרמנים ואני הייתי חסרת ביטחון עצמי.
פחדתי מהכוח שלהם. הם לא היו עדינים איתי. חלקם הפעילו קצת יותר כוח כדי לקחת את מה שמיאנתי לתת, בלי להגיד להם לא . ככה הרווחתי את הכינוי טיזרית.
מכאן הכל נהיה טוב יותר.
בגיל 24 הגעתי פעם ראשונה לסדנת טנטרה. עם מורה מדהימה. היא לימדה אותי למצוא את הערך שבי ומה המשמעות של מיניות בריאה. איך לאהוב את עצמי ולאפשר לאחרים לאהוב אותי תוך כדי שאני אוהבת אותם.
כמובן שדפוסים לא נעלמים במהירות או לפעמים בכלל.
ב2019 פתחתי פרופיל בכלוב ופעם ראשונה התחלתי לתור את עולם הגברים כשולטת. המפגשים הראשונים היו מלאים בחוסר ביטחון מצידי. שפכתי עליהם את כל התסכול שלי והפחדים שלי.
הניסיון והתבוננות עצמית עזרו לי למצוא דרכים נכונות יותר לי להתמודד עם הרגשות שלי. התוצאה הייתה מפגשים מדהימים . עד היום אני מודה עליהם.
כמובן שיש גם אתגרים. מפגשים שמחזירים אותי לתחושות של עמידה מול גבר שעומד לבלוע אותי בצורך המיני שלו. במקרים כאלה אני עדיין מוצאת את עצמי נכנסת למגננה ובורחת לתוך עצמי.אני מודה גם עליהם. הם באים להראות לי שיש לי עוד הרבה לעבוד עליו. הרבה מה ללמוד על עצמי ועל יחסים.
תודה למי שהגיע עד סוף הסיפור הארוך הזה.
אני מאחלת לכם שתדעו רק הנאה ואושר ביחסים שלכם, בכל צורה שאתם רוצים.
תמיד אותו סיפור
בסוף תקופה יפה ומלאה בחוויות נפלאות יש תקופה של שקט.
קשה לי עם המעבר הזה. הניגודיות.
כל ניסיון שלי למצוא נשלט או להיכנס לקשר מתפקשש מכל הסיבות הלא נכונות.
העניין הוא שאני רוצה להרגיש חיבור. גבר שיתמסר אליי ואני אתמסר אליו.
אהבתי מאוד לשלוט בשולטים. כאלה שביקשו להתמסר אליי . גברים חזקים שיודעים לתת קונטרה ועדיין נראים מעולה לרגליי.
למדתי שכהחיבור טוב . אני לא צריכה להמציא דברים. אני פשוט הולכת עם מה שאני רגישה והשליטה יוצאת מתוכי. לא בכוח, באופן טבעי. למדתי גם שלשוט אפשר גם תוך כדי התמסרות. לתת מעצמי באהבה בלי לאבד את עמדת השליטה.
הבנתי שאני רוצה גבר בוגר. מישהו שידבר איתי ממקום של ניסיון וענווה. מישהו שלא ממהר לזיין אותי או להיחדר. מישהו שיודע לקחת את הזמן ולהנות מהכל.
אני רוצה להגיד המון תודה לנשלטים שליוו אותי בתקופה הזו. הקשיים של המלחמה לא מובנים מעליהם. הפכתם את התקופה הזו למשמעותית יותר יפה ולמדתי המון על עצמי, על זוגיות ועל שליטה.
מקווה שהפעם הבאה תהיה בקרוב ועם פחות כאב ברקע.
חסר לי מישהו להתכרבל איתו בגשם הזה.
מישהו שיעטוף אותי בזרועות חזקות,
יגיד כמה מילים חכמות,
ינשק אותי בכל מקום
ויתן לי לבצע בו את זממי.
פעם ראשונה בחיים,
סידור רהיטים תוך כדי סקס.
זה עוד לא קרה לי.
הצלחנו להזיז את המיטה לאמצע החדר.
ולא לשים לב לזה בכלל.
עוד מפגש עם הכלבלבון שלי
שוב הגיע אליי במקום לישון .
קשה לי להסביר לכם כמה אני מתגעגעת אליו. בעיקר כי אני לא מוכנה להודות בזה לעצמי או לו .
לו הייתם יודעים כמה סקסי הוא בעיניי. עומד מולי דום. מחכה לפקודה שלי.
או על ארבע, מנשק לי את כפות הרגליים.
כמה הנאה אני מפיקה מלראות אותו עם הקולר שנושא את השמות שלנו.
לו ידעתם כמה הזין שלו מטריף אותי.
גורם לפות שלי להתכווץ ברעב והנאה. כי אני יודעת כמה מושלמת ההרגשה שלו בפנים.
הלשון שלו , הידיים.
לו ידעתם כמה נעים לי פשוט לשכב לידו, להרגיש הכי בטוחה בעולם.
לא הייתם מאמינים לי. או אולי כן, ברי המזל שביניכם.
חוסר אונים זה הדבר הכי מפחיד שיש.
להבין שאין לך דרך לעצור את מה שעומד להתרחש.
הפניקה, דפיקות הלב, המחנק בגרון והגרוע מכל- הייאוש.
הגוף מתכווץ לקראת הכאב שעוד לא התחיל. אבל את כבר יודעת שזה יהיה נורא.
זה יהיה ארוך, אולי אינסופי. אף אחד לא יבוא לעזרה. אף אחד לא יטפל בפצעים .
אף אחד לא ידאג שזה לא יקרה שוב.
בא לי ידיים חזקות שיודעות שיגעו בי בכל מקום.
בא לי שפתיים רכות ולשון חרוצה.
בא לי שלא ישאלו אותי מה אני רוצה. פשוט יעשו . הכל!
בא לי זין גדול ויפה.
בא לי שיכינו לי תה ויבקשו ממני לספר על היום שלי ויתנו חיבוק כי הכל יהיה בסדר!!
בא לי לא לחשוב על כלום . לא לעשות כלום. פשוט להרגיש הכל!
חזרתי לשגרת עבודה מלאה.
זה פוגע במפגשים עם הכלבלבים שלי.
מצאתי את עצמי מתלבטת אם שווה להמשיך בעומס העבודה הזה. אולי כדאי להשאיר יותר זמן בחיים שלי למפגשים מהנים.
מצד שני כמובן שמחה שאנשים מרגישים בנוח להגיע ולדאוג לעצמם. כמובן שנחמד שיש פרנסה .
מלכוד.
מתקשה למצוא זמן להמשיך לכתוב.
מרגישה תסכול וחשש שהשגרה תיקח את הדברים שהשגתי לעצמי בזמן המלחמה. דברים טובים. דברים שעזרו לי להתמודד עם המצב הקשה. דברים שעזרו לי לראות אור בתקופה מאוד חשוכה. לעבור אותה ולצמוח.
אני כל כך רוצה שהחטופים יחזרו הביתה והחיילים ילכו לנוח וכולנו נשקם את החיים שלנו. מצד שני אני רוצה להשאיר דברים מסוימים בדיוק איך שהם עכשיו. שהכלבלב שלי קרוב אליי. ויש לי את כל הזמן שבעולם לשחק אתו.
תודה
הביקור הגיע. המנזר מקושט וחגיגי. נקי ומצוחצח, כמו שרק מלכה אמיתית יכולה לגרום לגברים לנקות.
כולנו עומדים בחצר הגדולה של המנזר לקבל את פני ההגמון והנזירים המבקרים. אני נחבאת באחורי הקבוצה כי עדיין לא נמצא פתרון הולם לשדיים הגדולים שלי. (סירבתי למחוץ אותם בתכריכים, מה גם שהם ברחו כל הזמן).
ההגמון התהלך בהליכת טווס , מתהדר בגלימות מצועצעות . שאר הנזירים הגניבו מבטים מהוססים לעבר הקבוצה שלנו מתלחשים כממתיקי סוד מרגש.
כל אותו יום ולילה התחמקתי מהמבקרים. לילה לבן של מיסות ותפילות לכבוד הביקור הגדול.
צהריי היום למחרת אני מרוסקת ומסופקת במיטה. הנזיר שלי בדיוק יצא ממנה. דפיקה בדלת.
"סליחה, אח מיכאל." מבטא זר, שיט זה אחד האורחים.
אני קופצת מהר ומנסה להעלים ראיות להיותי אישה. מחזיקה כרית מולי כדי להסתיר את השדיים.
" כן". גבר קטן קומה ובעל מבנה גוף שרירי נכנס לחדר ובידיו קופסת עץ .
" זו מתנה בשבילך , האח מיכאל, מהמנזר הישן. קיווינו שאולי תוכל .... אממממ .... להדגים לנו קצת...."
העיניים שלי מתרחבות. הנזיר הזה לא מכיר את מיכאל אחרת היה מזה את המרמה, אך מישהו בוודאות מכיר אותו.
אני מתקרבת לקופסא ובידיים רועדות פותחת את המכסה.
בפנים , על קטיפה אדומה, היו מונחים 3 שוטים, 2 גלגלי קוצים בגדלים שונים ומה שנראה ממבט ראשון כמו אצטרובל.
הלב שלי מחסיר פעימה. האם הוא רוצה שאני אשתמש באלה על גופו או על גופי?
לקחתי נשימה עמוקה ותרתי בראשי אחר כל מה שאני יודעת על נזירים וסיגוף.
" תכרע ברך לפניי." אמרתי בקול הכי נמוך שיכולתי. הבטתי בנזיר רכון הראש שכרע מולי, וההתרגשות שלי עלתה.
" הורד את הגלימה." הנזיר התגלה להיות בעל גוף יפה ושרירי ויותר מזה, ערום לחלוטין. נראה כי הוא לא ציפה לעונג הזה והתרגש מאוד.
בחנתי את השוטים בקופסא המהודרת. כל אחד מהם עבודת אומן. בחרתי את הקטן מבינם. שוט זנבות עור קצר ופשוט למראה עם ידית מפוארת. הרגשתי את המשקל שלו ביד. הוא היה כבד יותר ממה נראה.
"אמור לי מה החטאים שלך, בני." אמרתי תוך כדי ליטוף הגב שלו והכתפיים.
" אני.." קולו רעד. "אני לוקח את חתיכת הגבינה האחרונה בשולחן."
הנפתי את הידי והנחתתי את השוט על הגב שלו.
"תמשיך."
" אני... אני חומד את אשת הקצב. יש לה רגליים מלאות וחזה גדול וכשהיא מחבקת אותי היא תופסת בישבן שלי".
עוד שתי הצלפות מהירות במורד הגב. מגבירה את העצומה.
"כן...."
" אני...אני..." דמעות נשמעו בקולו של הנזיר. כשהורדתי מבטי , ראיתי שהזין הקטן שלו זקור וקשה.
"אני ליקקתי את הגבעה לבת של הקצב בחדר השמש וכשאמא שלה תפסה אותנו ליקקתי גם לה. ליקקתי את שתיהן בו זמנית." נראה שאת שטף הדיבור כבר אי אפשר היה לעצור. המשכתי להצליף והוא המשיך לספר.
" הפות של הבת קטן ורך, היא בת 17. מתוק ועם קצת שיער בקצהו. תקעתי את הלשון בתוכו והיא צחקקה בעונג ורציתי ללקק עוד ועוד. הציצי שלה קטן וקופץ כל פעם שהיא מצחקקת. כשאמא שלה נכנסה. היא משכה את הבת שלה ממני ודחפה את הפות הגדול שלה אל הפה שלי. פות מגולח עם דגדגן גדול. מצצתי את הדגדגן ודחפתי 3 אצבעות פנימה. בזמן הזה הבת שלה מצצה לי את הזין והביצים.
כשהאמא גמרה היא התיישבה על הזין שלי וליקקה את הפות של הבת שלה. גמרתי מיד והיא כעסה ודרכה לי על הזין. זה היה נהדר."
הגב והישבן של הנזיר היו בגוון של עגבניה בשלה ומפוספסים. הזין שלו נוטף כאילו יגמור כל שניה . דחפתי אותו על הגב . הצלפתי בביצים ובזין, תוך כדי שהוא גונח. דרכתי על הביצים שלו והוא גמר.
" תנקה את הרצפה!" העיניים שלו התרחבו. הוא לא היה מוכן לפקודה הזו. עוד הצלפה לאורך החזה. הנזיר המבולבל השתופף והתחיל ללקק את הריצפה. רק מלהסתכל על זה , גמרתי. זרקתי עליו את הגלימה ומשכתי אותו בשיער לעבר הדלת. את המתנה השארתי אצלי.
