כולה בא לי מישהי שתאהב אותי ואני אוהב אותה.
ולמרות שכולם רוצים, זה ממש קשה.
ואני עדיין לא בטוח אם בכלל יש לי את הרגש הזה או שסתם החברה החדירה לי את הציפייה לזה שהרגש קיים ופשוט יבקיע כשאפגוש את האחת הנכונה.
ומה כל זה בכלל קשור לכלוב? זה הרי ונילי לחלוטין. אני בכלל במקום הנכון?
חוץ מזה שלא יעמוד לי עם אישה לא דומיננטית. לא יודע למה. סתם משהו פסיכולוגי שעל הדרך מרגיש שהורס לי את החיים בפסילה של רוב הנשים על הפלנטה. אבל אז אני נזכר שאני בכל מקרה בקושי מצליח להגיע לדייטים גם וניליים לחלוטין אז זה לא רלוונטי מה הזין שלי רוצה.
לא יודע כבר מה לעשות.
האפליקציות נוראיות, אני לא מצליח להשיג מהן כלום, אני לא בחור של מסיבות, גם לא של ברים. התחביבים שלי יותר ביתיים. אני לא רואה את עצמי מתחיל עם מישהי מהתואר. כל מי שממש חיבבתי בחיי ואזרתי אומץ להתחיל עמה דחתה אותי. האמת אחת מהן ראיתי השבוע בפייסבוק שהיא התארסה לבחור, כשהתחלתי עמה היא אמרה לי שהיא חושבת שהיא לסבית...
גם כאן כשאני שולח הודעות מאוד מושקעות ומנומסות לנשים אחרי שקראתי את הבלוג שלהן ואני עומד בגבולות שלהן ויש לי פרופיל מלא ובלוג מושקע וכבר הלכתי לפמדומים ושולטות החמיאו לי, זה לרוב לא יוביל לכלום, אם בכלל יענו לי.
אחד החברים שלי גם נהיה פתאום באמוק על להכיר מישהי אחרי שהוא שם את זה בצד לאיזה עשור. גורר אותי לברים. וברור לי שאני לא אצליח להכיר מישהי בבר. אני לא פלייר. ואני לא אוהב ברים, לא אוהב אלכוהול, סתם יקר ולרוב רועש ומסריח מסיגריות. אגב סיגריות, אני לא מבין איך אנשים עדיין מעשנים ב-2026. וזה דיי מוריד לי מנשים, גם שולטות. אני אמור לסגוד למישהי שעושה משהו שווה ערך ללהכות את עצמה בראש עם סלע כמה פעמים ביום?
קיצר, איך פוגשים נשים? אני לא פלייר, לא אתחיל עם נשים ברחוב. האלגוריתם בכל האפליקציות נראה לי כבר דירג אותי כלוזר שהוא לא יחשוף לאף אישה לעולם, למרות שממש השתדלתי לשים תמונות טובות ולהשקיע בפרופיל ולא לעשות ימינה לכל אחת.
כבר לא יודע מה לעשות.
אני לא רואה איך אני יוצא מזה. אני עדיין ממשיך לנסות ללכת למסיבות, להיכרות, מנסה לשלוח הודעות עדיין לנשים גם כאן, גם באינסטגרם, אפילו בקבוצת היכרות, אבל אפילו שם לא ענו לי. ממשיך להיגרר אחרי חברים שלי לברים, אולי יום אחד יהיה לי אומץ להתחיל עם מישהי שם. בגלל זה אני גם מתעצבן כשמחמיאים לי, בין אם המשפחה או החברים או אפילו כמה שולטות שפגשתי באירועים כאן שרובן לא בטווח הגילאים שלי. כי יחמיאו לי כאילו זה עוזר לי אבל אני מרגיש פער עצום בין זה לבין חוויית החיים שלי, שכל מי שאני כן מתעניין בה ואוזר אומץ להתחיל איתה דוחה אותי, או משאירה אותי כ-"ידיד", מי שאני כותב להן מתעלמות ממני או מורחות אותי והאלגוריתמים של כל אפליקציות ההיכרויות מדרגים אותי כמו איזה קריפר להסתיר. אז כל מחמאה מרגישה לי כמו שקר, אז למה לשקר לי?
אוף.