לפני 4 שנים. 17 במרץ 2020 בשעה 11:35
הכי מצחיק אותי שמכל רגעי השבירה תמיד נגררנו חזרה
וברגע אחד של שקט סגרנו את עצמנו והמשכנו
אני עדיין חושבת אולי כן אבל אני מסתכלת על עצמי
ומבינה שהבאתי את זה על עצמי כי עשיתי רק בעיות
או אולי לא וזה ההזדמנות שלי להמשיך
להרים את הראש שהיום לא מוכן להיות מורם
ומצד שני יש עוד תקווה ויש אור
ואני אוהבת אותם את התקווה ואת האור
ואני אוהבת אותך