התנגשויות

יורדת על ארבע לנקות את רצפת המטבח. פסח.

שם אני מוצאת את עצמי, באמצע שיפשוף, כמו ליכלוכית, נושפת אוויר עמוק והקול באוזן מעורר..

"אתפוס לך במותניים ואדפוק לך ת'צורה!"...

כל הבוקר, גם כשאני עומדת על הרגליים, אני שומעת את זה בראש.

אין תחתון, התחתון נרטב, הורדתי.

גונבת לי זמן בחדר האמבטיה להסתכל במראה. לבחון בי.

"צדיקה."

חחח.

יש לצדיקה צורך לכרוע על ארבע להידפק.

"תשוקתך לאישך וימשול בך..."

טויב, המחשבות האלו לא יעזרו לי להתאפס.

מנסה להיזכר באיזו תהילת תשובה.

דוד המלך דפק...את בתשבע.

אני אבודה ...

מדמיינת צדיקים מזדיינים.

אני מוצאת את עצמי אבודה.

נדפקת בראש. 

אבודה כי

יותר חשוב לי שאידפק מאשר נקיון החמץ.

ובעיקר...

מי זה שדופק.