אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Open book

קצת לגביי
לפני 4 שנים. 12 בפברואר 2020 בשעה 10:31

שוב ושוב, אני קושר ומתיר, קושר ומתיר. את שואלת למה? והמבט שלך גורם לי להרגיש רע אף יותר. על אף שאני נראה אדיש, אינני מתכוון לפגוע. ניסיתי ועכשיו בא לי לחזור לבדידותי ולהתבוסס בה עד שתכסה אותי שוב. אני לא צריך את החיבוק, את גופך או מילה טובה. אני צריך רק את עצמי. 

אני רוצה לרצות, יותר משאני באמת רוצה. אני כועס על עצמי שאני מוותר, אבל אינני יכול שלא. אני בור שחור ללא תחתית ואינני רוצה שתתבונני באפלה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י