את הערב ביליתי במעייני הישועה
מי שלא מכיר זה בית חולים בבני ברק
נראה לי שהייתי החילוני היחידי שם😀
כל כך הרבה דוסים/דתיים/חרדים
והמון אבל ממש המון ילדודס
הם מסתכלים עלי בוחנים אותי
מביטים בי בעיניים חודרניות
מתלחששים בניהם
שואלים שאלות את הוריהם
תוך כדי שמצביעים עלי
הרגשתי לא נוח בכלל
עד שילד אחד
חמוד בא אלי ולחש לי
אבא רוצה שתבוא לברך איתו
קמתי אליו
לחצנו ידיים
שמתי כיפה וקידשנו
אמרתי אחרי הכל
״שמע ישראל״
הוא מתבונן בי ולוחש אתה איש טוב
מפחיד אבל טוב וצוחק😀
התחלנו לקשקש ומצאתי את עצמי
נהנה משיחה עם בנאדם שלא ממש אכפת לו
איך אני נראה ומה אני לובש
אלא פשוט רואה אותי בתור בנאדם כמו שאני ראיתי אותו בתור בנאדם
שיחקתי קצת עם ארבעת ילדיו (מתוך עשרה) שיש לו
וכייף!. ממש כייף לדעת להרגיש ולראות שיש אנשים שלא שופטים אותך לפי תמונה/מראה/חילוני דתי.
אלא פשוט רואים אותך בתור בנאדם.