זה שלי

אמא סיעודית שלאט לאט דועכת מולי עיני

עבודה תובענית (במיוחד עכשו)

ילדים מלאי שמחה אבל עצבניים מהמלחמה 

שוברים את הבית ואחד את השני💪🏻😂

מלא דברים שביום יום נראים פשוטים 

אבל בהחלט לא קלים

לתת הכל למענם ולהישאר עם פירורים

להרגיש מידי פעם סופרמן ולחזור הבייתה ולהרגיש כמו פרח נבול 

לשכב בספה בשקט ושלווה מול המסך שלא נדלק 

(אין ממש חשק לראות כלום)

מוזיקה מעבירה קצת הזמן בנעימים 

אבל החשק נעלם

הלבידו עולה ויורד בתדירות מהירה

המחשבות הסוררות עדיין קיימות

אין עם מי לממש הכל

יד ימין חוזרת לפעולה אחת ל…

וגם זה שאין ברירה רק כדי לפרוק מעט

אבל החיים יפים

לפעמים מאתגרים וקשוחים

הכל צריך לקחת בפורפוציות נכונות

וצריך להקשיב למה שבאמת 

אני צריך ויכול.