זה שלי

זה היה לפני 24 שנה

בל״ג בעומר…

ששיתפת אותנו שאשתך בהריון,

ויש לך תאומים בדרך.

שרנו,רקדנו,צחקנו,השתוללנו,שמחנו,

בשמחתך.

היית מאושר קורן משמחה ואף אחד לא יכל להוריד לך את החיוך מהפנים.

ואז אחרי כמה זמן

נסעתי לצפון ובדרך חזרה בערב 

שמעתי שירים בכייף.

ואז הפסקה מבול של טלפונים

פ י ג ו ע ! ! !

אמרו בראשלצ  

איפה אני והאם אני בסדר.

אבל אף אחד לא ציפה שאתה זה שנרצח 😔.

ישר עשינו טלפונים בין כל החבר׳ה

האם כולם בסדר?.

רק אתה לא ענית😔

כעבור כמה שעות התבשרנו בבשורה הקשה

הנרצח הראשון שזיהו היית אתה.

בחור צעיר שעומד להפוך לאבא לתאומים

בחור צעיר עם הבטחה להיות משהו גדול.

בחור צעיר עם אהבת חינם וצניעות שאין כמוה.

וברגע אחד הכל נעלם,ונגמר.

השארת בן ובת יתומים מאב בחודש חמישי להריון.

בלי יכולת להכיר,לדעת,לראות,לשמוע,או אפילו להבין איזה בנאדם נפלא היית.

מבחינתי אתה עדיין קיים כאן

מסתכל עלינו מלמעלה ומחייך.

מחייך לראות את הילדים שלך איך למדו גדלו החכימו התפתחו ושירתו בצבא ביחידות מובחרות.

לראות את כל חברך התחתנו והקימו משפחות.

מחייך שלא עזבנו את אשתך ותמיד חיבקנו, ותמכנו,ועזרנו,בכל מה שניתן לעשות.

אז תמשיך לחייך חבר ואח יקר.

אנחנו תמיד נחייך (אני במיוחד).

למענך,בשבילך,ולזכרך.

יהי זכרך ברוך🙏

ת.נ.צ.ב.ה

אוהב אותך א