לפני 3 שנים. 3 בדצמבר 2020 בשעה 14:13
והנה היא צועדת
ממעלה המדרגות
מנסה לשרוד אותם עם העקבים
מנסה להציץ אם כולם כבר כאן
ובאמצע נעצרת נזכרת שלא כך צריך
נושמת עמוק עד כמה שהמחוך מאפשר
וכך צעד ועוד צעד היא מתקרבת להמון
פה יד מושטת לשלום
פה יד מלטפת מחשוף
פה נשיקה לשלום
והופ הנה הגיע הזמן לומר שלום לקרוס
קרוס אהוב 4 מוטות של יציבות
מסמל X בין מי שנכנסה לבין מי שנמצאת
פושטת חיוך, פושטת קיום, נכנסת לריק
במקום בו נמצאים רק אני, הוא והשוט
השאר תפאורה לא רלוונטית ברגעים אלו
כל מגע של השוט מחמם
כל מגע של עור בעור מדגדג
כל נשימה נהיית עמוקה יותר ויותר
כל מבט נהיה מזוגג
ולפתע הכל נהיה מואר אין ריק אין את שלושתנו
רק תפאורה מפוארת.