מוזר איך שכל החיים שלנו מתכווצים למס' אירועים משני חיים, משני תפיסה, משני מהות אפילו
אם תחשבו על כך אני נוטה להאמין שרובנו התקבצנו כאן בביצה עקב מס' אירועים ששינו לנו את התפיסה שלנו
לגבי עצמנו והובילו אותנו לבדס"מ.
אז נכון לעכשיו אני יודעת שהייתי נשלטת יתכן שעדיין אני נשלטת (ולא, לא חושבת לעבור צד)
מזוכיסטית בטוח, חצי בן אדם וחצי זכרון של משהו שפעם הייתי.
ולא לא מחפשת את האחד שאיכשהו ימצא את מי שאני כיום כי רק אני אצליח למצוא את זה
אז למה אני מזיינת פה את השכל
כי העולם הזה היה התחלה של משהו שנולד מתוך הרס טוטאלי של עולם שחשבתי שחייתי בתוכו
עכשיו שוב אני על סף של לידה מחדש/ סוג של סוף והתחלה חדשה
ואין מקום טוב יותר מפה כדי לבדוק האם העולם הזה עדיין נכון לי? האם אני עדיין חלק ממנו והוא חלק ממני
או שמע מדובר בפרידה מתוקה
ובדיוק כמו סמל האינפינטי בתהליך של הרס וגילוי, חדש וישן, מעגל החיים הכל נגמר ומתחיל באותה הנקודה
