לפני שנתיים. 23 ביולי 2022 בשעה 15:18
איך שמפעם לפעם החומות יורדות עוד עוד.
ואיך כולי רעדתי
הלחץ בגופי שידר את זה מעיניי.
עוצם את עיניי ומחכה
לפתע אני מרגיש את אצבעותיה
מטיילות על גופי
היא תשמור עליי
אני בטוח.
כל גופי מצטמרר.
מרגיש משהו חדש במגע שלה.
מתקשה לרגע לנשום.
רגליי נחלשות ואני כורע על ברכיי
נכנע לתחושה ולריגוש שהיא גורמת לי.
הבערה בתוכי מטריפה אותה.
אחייך אותך
אשרת אותך
אחבק אותך
אנשק אותך
אזיין אותך
אביא לך את הירח.
כי את האמא דומית הכי מושלמת שיש.