זכרונות

אני אישה שתמיד הייתה לוקחת על עצמה פרוייקטים
יש כאלה שהם ממש כמו ילדים שלך ויש כאלה שהם מעמסה
מישהי שעבדה בפרוייקט שעשיתי לפני כמה שנים התקשרה אלי היום
זה היה אחד הפרוקטים הכי פשוטים שעשיתי בחיי והוא היה מרגש עד דמעות
לפעמים קורה קסם, שמאפשרים לאנשים להפגש, אם רק יודעים איך ואני יודעת

אני רוצה לעשות עוד פרוייקטים, פרוקטים גדולים, שמשנים את העולם
אבל לפעמים חשוב לעשות פרוייקטים קטנים, כאלה שיצליחו ויגעו בכל אחד

אני כותבת וכותבת ומתעלמת מהפרויקט של חיי

יש לי פרוייקט חשוב וגדול, קוראים לו עינבר, היא הבסיס לכל השאר
פעם ענבר התקיימה מתוך עצמה, היא לא ידעה מה היא עשתה טוב, אבל המשיכה
תמיד נכנסה לתוך משברים, נלחמה, ניצחה, לפעמים המשיכה להלחם והפסידה

היום ענבר היא פרוייקט גדול, דורש הרבה השקעה, אבל יש בו הרבה פוטנציאל
אני נזכרת במשפט של העובדת ההיא שנגע אז לליבי:
"גבולות טובים, על בסיס אהבה, שנקבל כילדים נועדו ללמד אותנו להגן על עצמנו כמבוגרים"
אני יודעת להבדיל בין טוב לי ורע לי, ובוודאי בין טוב ורע, שאכפת לי מעצמי ומהסביבה
אבל אני לא כל כך מבינה בגבולות, איך שמים אותם, באסרטיביות, בלי לפגוע בעצמך ובאחרים.
היופי בBDSM היה שחשבתי שיכולתי לסמוך על מישהו אחר, שישים את הגבולות בשבילי.
אבל לא בגלל שהוא יודע יותר טוב ממני, בגלל שהוא מקשיב לי, כי אני אומרת אותם, בדרכי.
אני רוצה ללמוד לקרוא את עצמי, לאט, הרבה פעמים אני רואה איך אני משתקפת באנשים.

אני אוהבת את הבלוג , מדהים איך אני משתקפת כאן בתגובות שלכם.