יש הבדל גדול בין התמסרות לבין הקרבה
כשאני רואה התמסרות כאידיאל והקרבה כהתפשרות
ואני. מתוקף היותי אני. לא אתפשר לעולם.
התמסרות זה לוותר על כל שליטה
זה להתגבר על המקומות הקשים ביותר
כשאני מתמסרת אליך אני נותנת לך להוביל אותי
לקחת אותי ולהכריח אותי כשהעיניים שלי עצומות
כשהאמון נתון בך
והמשותף להכל כשמדובר בהתמסרות,
זה שהיעד הוא יעד ששנינו רוצים להגיע אליו
הדרך קשה ככל שתהיה, מובילה לעוצמה של קשר
המכשולים שתעמיד לי בדרך, שישברו אותי רגעית,
יובילו להתחזקות שלי, שלך, ושל מערכת היחסים שאנחנו בונים.
הקרבה זה משהו אחר לחלוטין.
הקרבה היא לוותר על עצמי.
לדרוס את מה שאני רוצה.
למחוק ולהרוס מבלי שארצה.
ואם אין בידי שליטה על רצוני
איך אוכל לתת לך אותה?