לאחרונה אני חושבת יותר ויותר
מה בעצם אני באמת מחפשת?
האם אני בכלל מחפשת?
פעם ... ממש מזמן הכל היה ברור ומוגדר מראש
בית, משפיחה, ילדים , כלב... עבודה סבבה ... אחלה חיים
היום זה לא בדיוק ככה, לפחות מבחינתי
אין לי הגדרה של מה שאני רוצה בחיים
כאילו כמובן שאני רוצה עבודה סבבה בית שקט וחיים נורמאלים עם הבן שלי ...
ופה זה מתחיל אני מסתכלת קדימה ולא רואה אותי יחד עם הבן שלי ובן זוג
תמיד זה רק אני והוא
האם ויתרתי על ה"חלום" האולטימטיבי של אישה?
ואם כן אז למה?
ניסיתי לחשוב על הנקודה בה אני נמצאת עם אותו אדם כמה שנים או עשרות שנים וזה די הפחיד אותי ...
אני אוהבת שינויים, אני אוהבת תמיד משהו חדש ולצערי גם יש לי נטיע למצות אנשים....
עד כמה צריך לאהוב בשביל זה?
או שעניין לא באהבה בכלל?
היום אנו מרשים לעצמנו להיות בררנים, וזה מעולה לדעתי ...
לא טוב פה, נלך לשם... לא נעים כבר, אפשר ללכת ....
ועדיין בעידן החופש הגדול אנו חייבים הגדרות.....
למה?
גם אני כמה שאני לא אומרת לעצמי שהגדרה זה מיותר מנסה להגדיר דברים
אחרי שיחה שלי אתמול עם מישהו התחלתי לחשוב עד כמה זה חשוב לנו ההגדרה של דברים
כמובן מצד אחד אנו רוצים לכסות את התחת שלנו, שלא יהיו אחר כך טענות
מצד שני אנו רוצים עדיין לבדוק מה קורה מסביב ...
נייס ...
גברים ונשים מסתכלים אחרת על הגדרות
גברים מסתכלים על זה בדיוק כפי שזה
נשים – תמיד בתקווה לשנות את המצב ...
מצחיק
אז מה אני רוצה באמת?
מצד אחד אני רוצה מישהו שיחבר אותי בלילה, מצד שני אני רוצה את החופש והספייס שלי ....
אני רוצה בטחון במחר .... אבל אם אדע מה הולך להיות לא יהיה לי מעניין לחיות ...
שאלה הכי קשה מבחינתי לדעת מה אני רוצה אבל באמת רוצה
להגיד כלום – לשקר
להגיד משהו – מילים ריקות מתוכן
כנראה זה ההרגשה שאני מחפשת, וזה הרבה יותר קשה למצוא ...
לפני 17 שנים. 4 ביוני 2007 בשעה 9:38