החושך הקריר חושף שיניים
הוא יתפרץ אל חלוני, ואת הלילה הוא יזרוק לי ...
כל כך הרבה חיכיתי! השעה שלי הגיע!
והמצפון שוב מתחנן לרחמים ...
אבל אני בוערת בלי לחשוב
השיגעון שמתמוסס בתוך הדם שלי
אותך אליי אמשוך חזק
אתה יכול גם להתפלל ....אומרים לפעמים עוזר ....
אני – פיתוי! אני – חיים!
ולשחק עם אש זה מסוכן – תמיד
ואם קיבלת כבר אתגר, אז בלי תלונות עכשיו
ושוב מראה מחמיא לי – את מדהימה צועקת לעצמי
והססנות הזו לא במקום כאן
לחלום ... כל כך רצית...
ואם לפתע אהפר אמון משל עצמי
כל מה שפעם שכחתי – אזכר בו ....
ואת השתקפות שלי אני שוברת
לחתיכות ורסיסים....
ואת עצמי משעמום אני אציל
לא אקבל אף פעם שום כישלון
אני – פיתוי! אני – תשוקה!
אני הרוח של המחשבות האפלות שלך
אתה בעצמך הענקת לי ת'כוח...
וביקום כולו אני ...רק ו... אתה...
ואל רגליי תזרוק חצי עולם
וגם לבך... לא מפחד?
אני אדקור אותו..
וכמו פרפר אל אש אתה שואף....
נשבעת לך ! לא תעמוד בזה !
כל כך מתוק השבי של העונג....
ולא תשים גם לב מתי שתשרף ... מהר ..
אני – תעלומה ללא גבולות !
אני – פיתוי! ועצב גם...
כל כך קלה... אבל בכל זאת..
וכל זה רק בגלל .. ש... אני תמיד של אף אחד ...
וכאן אפילו התפילה לא תעזור לך !
לפני 17 שנים. 10 ביוני 2007 בשעה 12:04