השטן הוא גם מלאך....

- תכתבי לי ממה את פוחדת ...
- אוקיי ..
- יש לך שעתיים. ביי
מחשבות רבות בראש שלה ... ההתרגשות, הפרפרים, והסקרנות הטבעית ... מי הוא שלא שם על הגוף שלה? מי הוא שלא שואל אותה כמעט דבר ....
יש לה שעתיים ... לעבודה
כמובן כמו כל סאבית שמכבדת את עצמה היא כתבה על הפחדים שריגשו אותה וגרמו לבטן שלה להתאפך ...
- מוכן ...
- שלחי
היא יושבת ליד המחשב ומחכה בוה בנקודה במסך בלי להבין על מה היא מסתכלת ....
- הצחקת אותי ...
- סליחה ?
- האלה הפחדים שלך? בת כמה את תזכירי לי?
- כמעט שלושים ...
- יקירתי .. זה הפחדים שאת רוצה לחוות, אז כנראה שאת לא ממש פוחדת מהם ...
- למה ?
- את לא מכירה אותי ... כשתכירי .. תביני .. אני לא עוד אחד מהשורה
- כולם אומרים את זה אבל בסוף של היום אתם כן ....
- אוקי אנו נראה ... עכשיו בגלל שלא עמדת במשימה כל כך פשוטה אני אבחר לך את הפחדים שלך
- אין בעיה ... רק תגיד מתי ואיפה, - חצי חיוך של זילזול ...
- חוצפנית ....
- סליחה
- אני מרגיש אותך .... מחייכת לך ... סבבה ....
- אתן לך הוראות בהמשך היום
- אוקי המשך יום נעים ..
- גם לך
וככה הסתיימה השיחה שלהם
היא כבר מזמן לא אימינה שיש שולט אחד שיוכל לשלוט בה באמת או לפחות לרגש אותה ... זה מה שקורה שרצים יותר מידי קדימה .. מגיעים לשם מהר מידי ולא נשאר הרבה ... היום היא מחפשת את הדבר האחרון שנותר לה לדעתה – פחד .. ככה היא כתבה בכרטיס שלה: מחפשת תחושה של פחד – אמתי לא פחד בכאילו .... " והינה עוד אחד שחושב שיכול ... טוב נו ... מה יש להפסיד כבר?
- פה? – זימזום של הודעת מסנגר
- כן ...
- בעוד שעה תהיה מוכנה יבואו לקחת אותך
- אוקי
היא אפילו לא שאלה לאן מי מה מו ...
אחרי שעה בול היא הייתה מוכנה ... צילצול בדלת
קצת התרגשות היא תראה אותו סוף סוף ... אבל בפתח היה נהג של לימוזינה
אחרי נסיע שהרדימה אותה קצת וזה גרם לבילבול לגבי הזמנים של הנסיע הם הגיעו
- את צריכה לשים את זה .... – הנהג מסר לה כיסוי עיניים
- לא סיכמנו על זה ... – התחילה ....
- לא סיכמתם על כלום, - כולו של הנהג היה רגוע אבל קר
- נכון, תעזור לי?
- בשמחה
הוא הוביל אותה ... איפה ? לא יודעת
הוא עזב אותה עם מילת פרידה מנומסת ... היא המתינה בסבלנות מנסה להבין איפה היא נמצאת ....
- רעבה? – קול עמוק ונמוך חדר אל מוחה
- קצת ...
- יופי הארוחה מוכנה
הוא נתן לה לאכול מהידיים שלו ... והיא ליקקה כל אצבע האוכל היה ממש טעים לה ...
- מוכנה ? – קולו ליטף אותה ...
- כן אדוני ..
- יפה כלבה ..
בשניה הוריד ממנה בגדים הלביש אותה בגלימה נעימה למגע .. ושם לה כתר על הראש ... מילת ביטחון סוכמה בשניה ...
הוא הוביל אותה ... הרגישה רוח על הפנים שלה ... קצת קריר ...
- מוכנה ?- שאלה שוב
- כן אדוני ... – כל מיני רגשות הציפו אותה לא מצליחה להבין מה קורה בראש שלה מוותרת ומתסרת לתחושה של אי ודעות ...
הוא הסיר את הכיסוי וזז אחורה
הראש שלה הסתובב היא עמדה על הצוק ומתחתיה ... כלום רק עננים ... היא רצתה ללכת אחורה אבל הוא לא נתן לה ...
- תסתכלי למטה ... עוד ... עד שאגיד די..... – קולו קיבל לפתע משקל כבד ... מדביק ולא נותן שום אפשרות לסרב ....
היא הסתכלה למטה ... לא יודעת מה קורה לה ... היא הרגישה היא צונחת ... אבל עדיין עמדה במקום הראש שלה הסתובב לה הנשימה הכבדה התערבבה עם הרוח הקרה ...
- קפצי!
והיא קפצה ... לא יודעת למה ... אבל היא קפצה
פחד ... המריר ומקפיא ... היא הולכת למות ... אין שום תמונות מול העיניים יש רק נפילה הארוכה הזו ... יותר מידי זמן ... היא בטח תמות ... הגוף זועק ... היא רוצה להתעורר .... לא יכולה יותר .... עוצמת את עיניה ... ו... היא על המיטה הענקית ... לא מתה אבל גם לא בדיוק חיה ... הפחד ... התחושה שהיא רצתה כל כך ... היא עוצמת את עיניה שוב ... מנסה לזכור כל שבריר שניה של התענוג הזה של התרגשות המפחידה הזו ... לתחושה של לחיות שוב ... משהו מלטף אותה ... משהו קר ... אבל נעים ... משתלשל בין רגליה מלטף את שדיה .... היא פוקחת את עיניה ו... היא שוב קפואה במקום לא יכולה להזיז שום שריר ... נחש ענק עליה עוטף אותה בטבעות שלו .... ועיניים הקרות שלו מסתכלות בתוך עיניה ... בעוד שניה הוא ילחץ וירמוס אותה ... ישבור לה את עצמות ... והיא שוב תמות ... הציפיה הזו ... השניות האלה ... היא מבינה באיזה שום מקום שכבר רוצה שיקרה משהו ... רק להעביר את התחושה הזו ... פחד ... בלתי נשלט מתפשט בגופה ... זיעה קרה ומגעילה ... והתרגשות חולנית כמעט .... נו ... תעשה את זה כבר ...
יער ... היא שוב פעם עם כיסוי עיניים ... הכל שחור אבל היא מריחה את הריח של היער ... שומעת קולות מרגישה חום של מדורה ... היא מובלת ... ידיה נקשרות ... רגליים וכיסוי יורד מראשה ...
היא ערומה מול אנשיי פרא גברים ענקים כמעט דוקרים עם המבטים שלהם .. נשים עם חיוך זדוני ...
כולם שרים ... מוזיקה קדומה נשמעת מאחור ... הינה באים שני גברים בידיים שוטים ארוכים .. ומבט עיניים לא נותן לה אפשרות לטעויות ... הם הולכים להצליף בה ... הם לא ירחמו עליה הם לא יוותרו לה והיא בספק אם שמעו אי פעם על מילת ביטחון ... אבל הם נעמדים ... כאילו מחכים למישהו או משהו ...
והיא נשארת ככה ערומה וחשופה ... מישהו מתקרב ... היא כבר לא יודעת למה לצפות ואיפה היא נמצאת ... פחד ... זה מה שהיא רצתה אבל .. לא ככה דימיינה לעצמה ... לא ככה ... הגבר שמתקרב אליה יפה ... הוא לא כמו כל האנשים כאן .. גבוה .. ענק ... עם נוצצים של שיגעון במבטו .. בידו הוא מחזיק חתיכה של ברזל חם ... היא רואה איך המתכת אדומה ... יש אות בקצה של המוט אבל היא לא מצליחה להבין מה היא .... הוא מתקרב מסתכל לה בתוך העיניים והיא מורידה מבט ... כל מה שיש לה בראש עכשיו זה הברזל החם שמתקרב אל בשרה החשוף ... פחד .. דביק ... ומרגש ... פחד נקי .. של חיה משתלט עליה מתי שהיא מרגישה חום של הברזל עיניה נעצמות ... היא מוכנה לקבל את מה שביקשה ...
הכל נעלם ... אין כלום לא רחות לא קולות ולא כלום ... היא פוקחת את עיניה, חוששת ממה שתראה הפעם ... אין כלום רק היא והוא יפה כל כך ....
- ברוך הבא לעולם ההדמיה שלי כלבה ...
הנשיקה הראשונה .. והיא מבינה ... זה הולך להיות משהו חדש ... ומרגש .. אולי מפחיד גם .. אבל כל זה לא היה לה חשוב עכשיו ... הוא הצליח ... לתת לה להרגיש חיה שוב ...