סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הסיפור שאינו נגמר

הסיפור(ים) שלי
לפני 4 שנים. 2 במאי 2020 בשעה 19:31

מה את מרגישה עכשיו

לא עוד פעם השאלה הזאת

תפסיקי להתחמק

אבל אני אף פעם לא יודעת מה לענות

תעני בכנות

אני לא יודעת

את יודעת, ואת תעני. פשוט תנסחי את מה שאת מרגישה למילים

במילים אני טובה. אני יכולה לכתוב לך ספר שלם מלא מילים

יופי, אז מה את מרגישה עכשיו

אהה.. אבל זה לא מילים, אתה רוצה רגשות. אני לא מבינה ברגשות

את לא צריכה להבין. את צריכה להגיד לי מה את מרגישה ואת מתחמקת

אני לא יודעת! אני יכולה לתאר תחושה, את הלב דופק או את הבטן מתהפכת, מחנק לרגע בגרון. אבל זו לא הרגשה. אני יכולה להגיד שאני שמחה לדבר איתך, או עצובה שאני לא מצליחה לענות לך. אבל זה לא באמת מה שאני מרגישה. הרגשה זה דבר כזה פלואידי. מחשבות כן! מחשבות אפשר לקמט, מחשבות אפשר להעביר. תשאל מה אני חושבת

אבל אני שאלתי מה את מרגישה. ואת תעני. כי את כן יודעת, את פשוט מתביישת

אפילו טולסטוי אמר שאי אפשר להגיד לאף אחד אחר מה אנחנו באמת מרגישים. ואם טולסטוי אמר. .

הפסיקי עם זה. עני לי, עכשיו!

טוב.. אני מרגישה חרמנית.. מרוצה??

מאוד. ילדה טובה. 

מעניש וממתיק​(שולט) - מדהימה הכתיבה שלך
לפני 4 שנים
נחלה​(נשלטת) - תודה רבה ☺️
לפני 4 שנים
מעניש וממתיק​(שולט) - בכייף
לפני 4 שנים
אנוצ'קה שלך - נו, זה היה כל כך קשה? :-)))
לפני 4 שנים
נחלה​(נשלטת) - כנראה שכן כי עוד לא עניתי לו 😅
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י