הגיגים דרומיים

קצת ומעט עליי ועצמי,
בורכתי וקוללתי,
בזיכרון.

זיכרון פנומנלי,
איני זוכר שמות,
מתבלבל אף בשמותם של,
שני ילדיי,
בן ובת.

אך,
זוכר כל פרט,
לוחית רישוי,
מפרט,
שיחה,
לבוש,
פנים...

את כל הפנים,
כולם,
זוכר.

זוכר,
את כל מתיי,
באלה שפגעתי,
ובאלה שניסיתי להצילם.

אך מכולם,
רוצה לשכוח את פני הנערות והנערים,
שקיבלתי ועטפתי,
בצפית.

לעיתים,
רוצה לשכוח הכל,
להיות כדמבלדור,
המושך חוט מחשבה/זיכרון,
ומכניס לקדירת הזכרונות.

זה אני,
מי שאני,
מחשבה וזיכרון,
רוגש וכואב,

אך מעל לכל,
אוהב,
לאהוב.