יצא לי במילואים האחרונים לפגוש חבר וותיק שמזמן לא ראיתי אותו
ישבנו בשמירה והעברנו זכרונות מהיותנו צעירים רזים ויפים בין צינגלה אחת לשניה .
אותו חבר הזכיר לי את הפריקאסט שקראנו לו חדר בגדוד ואיך הפכנו אותו לזולא של רוק , וודקה ומשחקי וויסט וברידג' אין סופים .
הסכמנו שמן הראוי שמסורת מפוארת כזאת אסור לה שתאבד לכן הקמנו רביעיית יוצאי הגדוד שמבינים עניין ויודעים לשחק ברידג' וארגנו בחושה שלנו את מועדון הבאבא באנג וחברים
רבותי העברתי מילואים בשמיעת פינק פלויד , דיפ פרפל , מודי בלוז , סוזי אנד דה בנג'יס , ועוד רבים וטובים אחרים תוך כדי שתיית וודקה טובה (ראשן סטאנדרט) ומשחק קלפים .
הדבר היחידי שהפריע לי זה שההיתי צריך לשמור מדי פעם אבל סידרתי גם את זה ונתתי לילד הפלסטינאי 50 ש"ח שישב בשער במקומי (הוא כבר מכיר את התושבים ויודע למי לא לפתוח הוא גם מביא אחלה חומוס ב 10 ש"ח )
קבענו למילואים הבאים את אותו הדבר
לפני 17 שנים. 14 באוגוסט 2007 בשעה 19:53
