אבא שלי החליט שהוא הופך את החדר שלי לחדר מחשב ומולטימדיה
לצורך כך הוא ארז את כל החפצים שלי ושלח לי אותם
זה כמו לפגוש ידידים ותיקים
אני והילדים ניגשנו לפתוח את החבילה
עד עכשיו אני חושב שהילדים לא האמינו שאני מסוגל לקפוץ ממטוס (גם אני לא יודע למה קפצתי - אולי בגלל שהמדריך דחף אותי)אבל שראו את הכנפים את הכומתה האדומה את הצילומים שלי מהגדוד הילד החליט שהוא רוצה צנחנים והילדה רוצה להיות ברבי
ראיתי את המדליות שלי שעוד ההיתי רזה ויפה וידעתי לשחות מהר
נתקלתי בספר שחשבתי כי נעלם לי - ספר מצויר על התנך שהיה בדבר אחר בכותרת ראשית
מלא גליונות של כותרת ראשית 😄
וגם ZO הארץ - הספר מה אומר ומה אגיד
וכל מני תעודות סיום של בית ספר ככה הילד הספיק להבין שלא ההיתי מי יודע מה תלמיד
(ממוצע 80 )
אפילו הוא שמר את המכתבים שקיבל מהבית ספר על כך שזורקים אותי יום פה ויום שם בגלל דבר זה או אחר
זכרונות באו וגם סיפורים ככה העברנו יום לפני הלימודים בחבילה
אמרתי לילדים כי אני עושה אותו דבר ושומר עבורם את הזכרונות שלהם מהילדות וברגע המתאים שישבו הם עם ילדיהם יוכלו להעביר להם את הילדות כפי שאבא ראה אותה .
לפני 16 שנים. 3 בספטמבר 2007 בשעה 20:15